שלום וברכה מורי ורבותי!
אנו נמצאים היום בימים בהם אנו מתחזקים יום אחר יום בכל הנוגע לבין אדם לחברו.
ושימו לב טוב!
רבותינו מלמדים אותנו שכאשר אדם רוצה שלא לאכול בשר חזיר בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה, אסור לו לומר: "אי אפשי בבשר חזיר" – אני לא אוהב את הבשר הזה, הוא מגעיל, הוא לא בריא.
ממש לא!
אלא "אפשי ואפשי" – אני מאוד אוהב את הבשר הזה, הוא מדהים ואפילו בריא, הוא נראה לי על גבי הצלחת כמשהו שאין שני לו, אבל הקדוש ברוך הוא ציווה עלי שלא לאכול אותו.
כל מצוה שציווה אותנו הקדוש ברוך הוא - לחבוק ולהתקרב אליה.
כל עבירה שביקש מאיתנו הקדוש ברוך הוא להתרחק ממנה, אנו לעולם לא אומרים: "הטבע שלנו הוא זה שדורש זאת", אלא להיפך, "הטבע שלנו דורש את ההיפך, אנו, בגלל רצונו של הקדוש ברוך הוא, דורשים דווקא לעשות את רצונו".
זה נכון בכל הנוגע לבין אדם למקום, אבל זה ממש לא נכון בכל הנוגע לבין אדם לחבירו!
בינך לבין החבר שלך הקדוש ברוך הוא לא רוצה שתאמר: "אני רוצה מאוד לקנא, יש לי סיבה לקנא בו, יש לי סיבה לכעוס עליו, יש לי סיבה להתגאות עליו, אבל בגלל שאלוקים ביקש שלא לעשות זאת אני לא עושה זאת".
אלא להיפך, הקדוש ברוך הוא מבקש ממך להשלים את נפשך לממדים כאלה שהיא תגעל באותן מידות מאוסות, שהיא תרצה ותחווה את החוויה הרוחנית הטהורה של האהבה, של הענווה ושל השקט והשלווה הנפשיים.
הקדוש ברוך הוא אומר: "מה אני רחום, אף אתה רחום", אם אתה רואה אותי בתור האלוקים רחום וחנון, תלמד ממני ותהיה גם אתה כזה.
זה לא אומר שאתה אמור להתגבר על עצמך כדי להיות כזה, אלא להיפך, להפוך את זה לחלק מהטבע שלך, כי הנשמה שלך היא חלק אלוה ממעל, ואתה אמור להתנהג כמו הקדוש ברוך הוא ולשרש ולעקור מעצמך אפילו את אותם רצונות.
בזכות זה אתה זוכה להגיע לעולם שבו הניסיונות של בין אדם לחברו רחוקים ממך, ושלוות הנפש היא חלק מאורח החיים שלך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.