מאת פישל קדוש
בגץ דרעי לא הפתיע איש. צמרת שס ידעה על ההחלטה הצפויה עוד לפני הבחירות, והיא נועדה לפירסום ביום א' לפני שבוע וחצי.
הדחיה באה כדי לנסות לסחוט את יריב לוין לבטל את הרפורמה, ואחרי פגישת לוין-חיות (השניה, לבקשת הרצוג), שבה לוין היה נחוש, פורסמה מיד ההחלטה השנויה במחלוקת.
יעד החונטה המשפטית שפועלת כמו ארגון פשע, לא היה לסכל את דרעי (שלא מעניין איש) אלא הפלת הממשלה "המסוכנת". בהנחה שדרעי דמות שנויה במחלוקת ודעת הקהל הימנית תעכל את פיטוריו. מה גם שדרעי הסתבך בסדרת טעויות, כולל מה שעשוי להתפרש כמו הונאה (לא נדרשת ע"פ הסגר הטיעון) של השופט, ומיד אחרי ההתפטרות שיבה לכנסת באיצטלת "עוזר סיעת ש"ס". צעד מיותר שהשופטים ערלי הלב ידעו לנצל.
ואחרי כל זה, 2 הנחות היסוד לא התאמתו. הימין תמך בדרעי והממשלה לא נפלה.
מקרה קלאסי של אם אינך יכול להרוג אותו, אל תתחיל איתו, כי הבומראנג בפעולה, הפיטורין לא רק שלא בלמו את לוין, אלא העניקו לו דחיפה מכרעת, כשבג"ץ שלפי כל הסקרים אמון הציבור בו קרס, יורה את מעט התחמושת שנותרה לו על יעד משני, מתפלש מוקדם מהנדרש במגרש הפוליטי, ומסתבך בקטטת רחוב עם תומכי ימין, שמשילים את העכבה האחרונה בפני השפלת שופטי בגץ. לא מצב מומלץ ערב המלחמה הגדולה.
שגיאה אופיינית של שופטי בגץ, שרואיםמעצמם אדוני הארץ ונוטים לשכוח כי כוחם מגיע בעיקר מאמון הציבור.
מוזר שאין מי שמייעץ לבגץ לברוח -לפחות בעידן זה- מהמגרש הפוליטי.
לא מקרה שביום פירסום החלטת בגץ החמיר רוטמן את רפורמת לוין ופירסם תוכנית המונעת כל אפשרות פסילת חוקים בידי בגץ. לא מן הנמנע כי לבסוף יתקבל נוסח לפיו אין לבגץ יכולת פסילה גם בחוקים שהתקבלו ברוב רגיל, ויתכן שכבר נסללה הדרך ל'בית משפט לחוקה', שהוא האימה הגדולה של אהרון ברק.
זה מה שקורה כשחבורת ברק פועלת תחת השפעת הרגש והפחד, במקום ברציונל ובקור רוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.