מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
כתבתי כאן נחרצות נגד תוכניתו של גפני להקפיא את הריבית על המשכנתאות. טענתי שהתכנית רעה מכמה בחינות והרוצה להחכים/להצטער יע"ש.
מאז הבהיר גפני כמה דברים, ששינו לחלוטין את יחסי לנושא.
ראשית, הוא הגביל את תחולת החוק המוצע למשכנתאות חדשות. החשש הגדול מההצעה של גפני היה (מעבר לחוסר ההיגיון וההגינות להכנס לעסקאות שנעשו בין שניים) שאם יהיה תקדים שהפוליטיקאים מחליטים אם הרוכש ישלם למוכר או לא, אזי כל בסיס ההסכמה במשק יתערער ואי אפשר יהיה לעשות כל עסקה שהיא, בשל החשש שהמחוקקים יחליטו בהמשך שאין על הרוכש להשלים תשלומיו למוכר.
יש במשק תחומי עיסוק שהביטחון בתשלום מפוקפק - ובהתאם, עסקאות אלה יקרות מאוד. לחלק מהעסקאות האלה (כמו יצוא למדינה 'מסוכנת') יש ביטוח תשלום. יש חברה ממשלתית לביטוח סחר חוץ, שמבטחת עסקאות מסוכנות, שנעשות במסגרת מכון היצוא. אבל להגיע למצב שלכל עסקה נצטרך להוסיף פרמיה של ביטוח, זה רק ייקר את החיים כאן. גם בשוק הפרטי יש ביטוח ביטול עסקאות. אפשר לרכוש, למשל, ביטוח מפני ביטול טיסה (במקרה זה אתה מבטח את האפשרות שאתה תבטל את העסקה), זאת תמורת 11% בערך מעלות הכרטיס (וקבלת 80%, במקרה של ביטול).
התיקון שגפני תיקן את עצמו עיקר חששות אלה, בהיות שמדובר רק בעסקאות שיעשו מכאן ולהבא. כלומר, כל בנק שיתן משכנתא - מכאן ולהבא - ידע מראש שאם הריבית תעלה, הוא לא יקבל את כספו בחזרה. בנק שיסכים להלוות בתנאים כאלה, אין צורך להגן עליו.
העניין הוא שאף בנק לא יסכים להלוות כסף, כשאינו בטוח אם יקבל בחזרה כמה. התוצאה של מהלך כזה תהיה בהכרח שהבנקים יפסיקו להלוות כספים שתלויים בריבית שכן תגיע או לא תגיע וילוו רק כספים שהחזריהם מובטחים ('ריבית קבועה'). בקיצור, ההצעה לא רלוונטית, כי היא תכשיל את עצמה.
יכול להיות שמחוקק מחוצף יוציא חוק/תקנה שתחייב את הבנקים להלוות בריבית משתנה צמודת פריים (זו שגפני רוצה לתקן שלא חייבם להחזיר את כל ההלוואה). במקרה כזה יאלצו הבנקים להעלות את הריבית על סוג כזה של הלוואות, כך שהסיכון לא יהיה שלהם, אלא של הרוכש. כלומר, מדובר שוב בייקור עלות המשכנתאות.
אני מכיר אותו שנים רבות ולא ראיתי אותו פועל בחוסר הגיון כזה. לכן, הנחתי שמשהו נסתר ממני.
עכשיו יצא המרצע מהשק - ולכך כתבתי שחוזרני בי לגמרי מכתיבתי נגדו (כולל המשתמע למעלה). גפני לא מטומטם ומבין לא פחות טוב מאיתנו שהחוק הזה אינו אפשרי. אז בשביל מה גפני מעלה אותו (ואח"כ מתקן אותו טיפין טיפין)? ובכן, גפני חותר להחזרת המשכנתאות המסובסדות ז"ל. בעבר היה מקובל שהמדינה נותנת 'אישור זכאות למשכנתא ממשלתית' שאמנם בוצעה ע"י הבנקים, אבל היוותה מענק של המדינה לרוכשים חדשים. תנאי ההלוואה היו טובים מאלו שבשוק וזוג צעיר קבל זכות לקבל משכנתא (חלקית. חלק מסויים מהמשכנתא היה באמצעות 'הלוואת-זכאים' והחלק האחר באמצעות הלוואה בנקאית רגילה).
ולמה גפני רוצה להחזיר את הסוג הזה של המשכנתאות? משום שבתחילה יכלו לקבלה רק יוצאי צבא (וכך מידרו את החרדים והערבים). אח"כ הקלו ואישרו גם 'משפחה של יוצאי צבא', כלומר שמישהו מבני המשפחה שרת בצבא. באותם ימים עדיים היו חרדים ששרתו בצבא וכך יכלו בני משפחתם לקבל הלוואה מוזלת (וכך מודרו רק הערבים). אח"כ גברה ידם של הצדיקים ושינו את הקריטריונים, כך שכבר היתה העדפה לחרדים (הוסיפו ניקוד משמעותי לגודל משפחת המוצא). בקיצור, תפרו ותפרו והתאימו את החליפה למידה החרדית, עד שגברה ידם של הכלכלנים וההלוואה כולה בוטלה.
אז מה שגפני חותר לעשות זה לא הרס המשק וכל השטויות שכתבתי נגד הצעתו. הוא רוצה בסה"כ שיוחזרו ההלוואות המסובסדות לחרדים. זה הכל. זה לא נוגד שום הגיון פוליטי מוכר וזה חלק מהמסחרה של הכוחות הפוליטיים בכנסת ישראל. אם למנסור עבאס היה מותר לקבל מיליארדים לטובת המצביעים שלו, אז למה שלגפני לא יהיה מותר אותו דבר? בסה"כ לא מדובר בסכומים שיפילו את המדינה וכל עוד ההיי טק מכניס כסף כה רב (המדינה מסיימת את השנה בעודף גביה של 30 מיליארד ש"ח!), אין בעיה לתת מזה כמה מיליארדים לחרדים.
ורק החרדי בעולמו, שאינו יכול להשתחרר מהאנטי שלו לכל דבר וכולו רק מירמור וחיפוש כל רע בציבור שלנו, רואה את זה מזווית אחרת.
בעיני, אכן הפוליטיקה הישראלית מושחתת עדי קרביה (ראה התמונה. מאז כבר העלו את שכר עצמם פעמיים). זה עתה מפסיק לשמש כשר אוצר מי אשר בתו קבלה מיליונים ממיליארדר רוסי, תמורת הייעוץ (שהיא יעצה לו...) בתחומי המסחר במטבע עולמי... ומתמנה שר שיכון שמומחיותו הידועה מכל היא לעשוק את שכר עובדותיו.
רק שעודני סבור שתפקידנו בעולם אינו לגנוב
מהקופה הציבורית, כפי שעושים אחרים, אלא להראות להם דרך, שאפשר לדאוג לרווחת הכלל
ולהתנהג ביושר ובהגינות. יודע שלא רבים מסכימים איתי ומניח שהדבר מעיד על ישרות
הדברים.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.