כשמוחמד מתחיל להאמין לעצמו

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

בצוק עיתי הבחירות, כשנראה היה שאנחנו בסבבים אינסופיים של בחירות, אמר ביבי שכאשר יעלה לשלטון, הוא יקפיא את עלית המשכנתאות לרוכשי הדירות. יום לאחר מכן, הוא חזר בו וטען שהובן לא נכון. לא את המשכנתאות הוא יקפיא, אלא את הארנונה.

הסיבה שביבי חזר בו מנושא הקפאת המשכנתאות היא פשוטה. הדבר נוגד את השכל הישר, מכל זווית אפשרית. הארנונה היא מס עירוני שבאמצעותו העיריות מממנות את פינוי האשפה וכדו'. מס ישיר זה אפשר להקפיאו ולהחליפו במימון ממשלתי. מה מרוויחה מזה הקופה הציבורית? שום כלום, רק שהתשלום לא ישולם ע"י מי שנהנה ממנו, אלא ע"י כלל האזרחים. מי מרוויח מזה? העשירים! אלו שיש להם בתים גדולים שהעומס שלהם יוטל על כלל צרכני הלחם במדינה. יש הגיון כלכלי או חברתי בכך? ממש לא. אלא מה, שהדברים נשמעים טוב - בעיקר בעת קדם בחירות.

לעומת זאת, הקפאת תשלומי משכנתאות אינה רק לא הגיונית, אלא שגם לא הוגנת ואנטי הגיונית. ואפרט.

ראשית, המשכנתא היא הלוואה שנתן הבנק לרוכש דירה או מקרקעין, כדי שיוכל לרוכשו. תנאי החזר ההלוואה הינו החלק העסקי שבין הלוקח לבין המלווה. הבנק מסכים להלוות כסף ובתנאי שהכסף יוחזר לו לשיעורין ובצירוף מנגנוני רווח שונים. את הכסף להלוות לרוכש השיג הבנק מלקוחות אחרים, כאלה שלא רוכשים דירה, אלא חוסכים אותו לצורך אחר. נכון שהבנק יוצר מרוח גדול עד כדי לא הוגן בין מה שהוא גובה מלוקחי ההלוואה לבין מה שהוא נותן לבעלי הכסף האמיתי, אבל נושא המרווח הלא הוגן אינו הנדון כרגע.

הלוואת כסף בריבית נאסרה ע"י התורה והיא מתקיימת כיום בהסדר של 'היתר עסקה' בו הבנק כאילו שותף בעסקיו של הלווה (גם כשבאמת אין לו עסקים כלל) והריבית שהוא מקבל אינה נקראת ריבית (בלשון ההלכה) אלא 'רווח'. לו יהי. עצם העובדה שמקבלים כסף עבור הלוואת הכסף הנה הגיונית וחצי. כשם שאתה מקבל שכירות על דירה שאתה משכיר, אין הגיון שלא תקבל שכירות על הכסף. מאי שנא?? אלא שגזר הכתוב שלא ניקח נשך ומרבית ולא יעלה על דעתנו לעבור על ציוויו יתברך חלילה כמובן.

מ"מ הלווה קיבל את הכסף בתנאים שסוכמו בין הלוקח לנותן. זו עסקה כלכלית ככל עסקה אחרת. מה ההיגיון שהחוק יתערב ויאסור על המשכיר לקבל את התמורה שסוכמה בעבור נכסיו? לפי היגיון זה יכול המחוקק גם להחליט שהוא לוקח מהמוכר חלק מהכסף ומחזיר אותו לקונה. למה? כי בכוחו לחוקק. נשמע הגיוני? ממש לא.

האפשרות האחרת להקפיא את עלית המשכנתא היא בסיבסוד המשכנתא ע"י המדינה. כלומר שהחוק לא יגנוב את כספי המשכיר (הבנק) אלא ישחרר את הקונה מלשלם את מלו חובו ויטיל את זה עלינו, כלל האזרחים. כלומר, ראובן קנה מקרקעין מעל ליכולתו ואנחנו נשלם במקומו את חוב המשכנתא שלקח. מה היגיון שאני אגור בשכירות ואשלם על פחזותו של ראובן? לא ממש היגיון. אלא מה? בעת בחירות, אפשר להבטיח כל דבר, גם לא הגיוני בעליל. העיקר שיש כרגע מישהו שכבר חולם שישלם פחות כסף ויצביע בעד מבטיח ההבטחות. לקיים? נו, בפוליטיקה מקובל לומר 'הבטחתי לעשות, אבל לא הבטחתי לקיים הבטחות'.

הצעת השוחד הזו אינה הגיונית גם כלכלית. מה מונע בעד אנשים לרכוש נכסים שאין להם יכולת לממן אותם? העובדה שיצטרכו לשלם בעדם והידיעה שאם לא ישלמו, יאלצו למכור את הנכס - ואולי גם בהפסד. האיזון הזה בין הרצון לבין יכולת הפירעון שומרת על רמת מחירים כפי שהיא. אם ייווצר מצב שאנשים יכולים לקנות נכסים ולא לשלם אותם (כי הפוליטיקאים ישלמו אותם מהכיס של כולנו) מה יעצור אנשים חסרי אחריות ויכולת לרכוש בתים? במצב כזה ירבו קוני הדירות ומחיריהן רק ינסקו עוד. מי ישלם עבור זאת? שוב אנחנו, אלו שנוהגים באחריות ולא קונים מה שאין לנו לשלם. נשלם פעמיים: פעם אחת נשלם את המשכנתא שלקחו הפוחזים ופעם שניה נשלם כי מחיר הדירה אותה נקנה יעלה בגלל הכסף חסר האחריות הזה.

טוב. ביבי הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים. חזר בו מיד אחרי שקיבל את הקרדיט ובזה הסתיים העניין.

אצל מי הוא לא הסתיים? אצל יו"ר וועדת הכספים של הכנסת. הוא רוצה לממש את האיום המדוחלל של ביבי ודורש שאכן נשלם כולנו עבר הרפתקאות פוחזי-נדל"ן.

כאמור, היגיון כלכלי, חברתי או כלשהו, אין במהלך הזה. אבל כוח יש ביד נציגינו לעשות ככל העולה על רוחם. ומי יעצור בעדם? רק הקב"ה מצילנו מידם.

במהרה בימינו אמן.

ומעשה שהיה עם מוחמד כך היה: מוחמד רצה לישון ורעש הילדים המשחקים ברחוב הפריע לו לישון. מה עשה? יצא אל הילדים ואמר להם שאיסמעיל מחלק תאנים ותמרים חינם אין כסף, בצידה השני של השכונה. הילדים רצו מיד לכיוון ומוחמד חזר אל מיטתו שמח וטוב לב. אלא מה? ש.... (להמשך לחץ כאן...)

 

חרדי בעולמו