שאלות הבסיס במחשבה

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

תוחלת החיים לפני 200 שנה היתה 25 ולפני מאה - 38

(בהמשך לכתיבתי כאן )

בעיקרון, אנחנו בוחנים ומודדים את העולם לפי מה שאנחנו רואים ושומעים ושוקלים לפי מיטב שיפוטנו. לכן, צריך לבדוק האם כלי השמיעה והראיה שלנו (למשל) מדויקים וכן האם המוח שלנו יודע לנתח את מה שהוא רואה ושומע ולתת לנו את תמונת המציאות.

כיום, ידוע לכל שהשמיעה שלנו חלקית מאוד. אנחנו שומעים רק בין תדרים מסוימים, בעוד קשת שלמה של קולות איננו שומעים (בעלי חיים אחרים שומעים יותר ומכשירים שומעים הרבה יותר). גם הראיה שלנו מוגבלת ובני אנוש חווים רק חלק קטן מהספקטרום האלקטרומגנטי. אורכי גל רבים כלל אינם נקלטים במוחנו, הגם שאנחנו יודעים שהם קיימים.

יש גם אמצעי חישה אחרים, שלא קיימים אצלנו כבני אדם וקיימים אצל בעלי חיים אחרים. כיום, אנחנו יודעים שההוכחות הכי משמעותיות למה שקורה סביבנו ('במו עיני ראיתי' 'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות') הנן רק חלק מהתמונה המלאה.

כיום אנחנו יודעים גם שהכלי העיקרי שלנו, המוח, מוגבל מאוד בעיבוד המידעים. המוח אינו יודע להבחין בין מידע אמיתי לבין מידע מדומיין. כל אחד יודע שהתגובות הפיזיות של הגוף זהות כאשר הגירוי הוא אמיתי או מדומיין. כלומר, המוח אינו יודע להבחין בין אמת לבין בדיה.

שאלות אחרות נובעות מההבנה שלא כל דבר נוכל לבדוק אישית ויש דברים שנאלץ לסמוך בהם על מידע שנקבל מאחרים. נשאלת השאלה על איזה מידע נוכל לסמוך. השאלה מתעצמת כאשר הידע נמסר בשם אנשים שאינן חיים כיום ואין לנו אפשרות לבחון איתם ישירות את רמת האמינות של המידע.

עכשיו ניגש לשאלות הבסיס ששאל כל איש חושב מאז ימי עולם

1. מי אמר שהמציאות אותה אני חווה היא אכן מציאות ולא חלום? או, בגרסת ימינו: אולי אנחנו רק יצירה וירטואלית במחשב כלשהו? שאם אכן כך, מאי נ"מ מה נעשה או לא נעשה?

2. המידע שנקלט אצלנו באמצעות העברת מידע מהאחד לשני, נתון בבעיה שאין לנו מושג האם מה שהוא רואה ומדווח לי, זה אותו דבר שאני רואה. מניין לי שכשהוא אומר שראה אור ירוק, שהוא מתכוון למה שאני מתכוון באמירה 'אור ירוק'? אולי אנחנו רואים דברים אחרים לגמרי ורק קוראים להם באותו השם?

3. במידה ונרצה להסתמך על מידע מאחרים, מהם הקריטריונים לפיהם נוכל לדעת שאנחנו סומכים על בני סמכא? כיצד נבחין בין מסורות-אמת לבין מיתוסים? מהם הפרמטרים ומהם כלי המדידה.

4. אלו הטיות מוחיות רלוונטיות לניתוח המידעים הנ"ל ומהם תיקוני ההטיות המתבקשים. שאלה זאת נסמכת על ההנחה שקיימות הטיות קוגניטיביות מובחנות וכי ניתן להגדירן ולהמציא כלים לתיקון העיוותים. שאלה מתודולוגית היא, מה עושים עם מידעים שאי אפשר להגיע בהם להכרעה ברורה.

הוצג כאן מקבץ חלקי של שאלות יסוד, שכל הניגש למלאכת הבנת המציאות ומקומו בה, דן בהם. מי שאינו מודע לעובדה שלמוח יש הטיות בכלל, כיצד ידע לתקן את עיוותי המחשבה הנובעים מהן? (הספר 'כיצד פועל מוחנו' יכול להוות כניסה טובה לנושא).

כמה מבינינו 'שוחים בחומר' הזה? חוששני שמעבר לקומץ האנשים שעוסקים בהשבת לב בנים אל אביהם, רוב הציבור שלנו אינו אוחז את הסוגיה, אם הוא מודע לקיומה בכלל.

לא ארחיב בזה, משום שלא לסמינריון התכנסנו כאן, אלא רק לתת טעימה של מרחבי הדיון שנפתחים ולתת הבנת-מה שהשאלות והתשובות אינן מסוג של 'שאלה - תשובה'

היקר הציג את בנו כמי שמחפש אמת ואינו מחפש תאוות וכדו'. אם לא מצא מענה בערכים, ייתכן שהוא בעל דעות 'מתקדמות', שסבור שאין אמת אחת, אלא אמת יחסית ותלויה באדם ('איש באמונתו יחיה', כפי שהם אוהבים לצטט ממקורותינו). אם התפיסה שלו היא כזאת, לערכים אכן אין מענה (בינתיים, ועד כמה שידוע לי. אשמח להתעדכן שהם עידכנו את המערכת שלהם ומכירים במציאות שכיום קשה לענות למשכילים תשובות הנשענות על אמת מוחלטת ובלעדית. כתבתי על זה כאן).

איני רוצה למנות כאן כרוכל את אלפי הספקות וספקי הספקות שעולים בכל בן אנוש חושב וב"ה שזכינו ולנו יש מסורת נאמנה שעליה אנחנו סומכים, אבל אלו שלא זכו לגדול עליה, מהיכי תיתי שיקבלו דעתנו ומסורתנו? לכן ברור שהדברים תלויים בשערה וצריך ס"ד מיוחדת כדי לזכות ולהתקרב וב"ה ראינו ורואים בחוש איך רחוקים מתקרבים ושבים והימים אשר הנביא אומר 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם' מתקיימים בימינו.

לכן, נכון עשה האב בפנותו ובחפשו עצה לבנו, אבל האמת היא כפי שנאמר לעיל, שהבן צריך להיות השואל ולא האב. וכפי המעשה-שהיה שמאן דהו בא לפני רבי חיים וסיפר לו שאביו בא אליו בחלום כמה פעמים ואמר לו שהוא צריך להיות האדמו"ר מ... ענה לו ר' חיים, תגיד לו שהוא צריך לבוא בחלום לחסידים, לא אליך.

מקובלנו מחז"ל שתפילה עושה מחצה ובנושא דנן זו העשיה המלאה האפשרית. לשאת תחינה לפני בורא עולם שיפתח לב הבן לעיון-מחדש. שקודם כל יתעוררו בו ספקות בבטחת צדקת דרכו ואז שיבין וישכיל שהפתרון שאנחנו מציעים לחידת העולם, הוא הטוב והמתאים ביותר לאמת שלו. כי שורשיו שלו משתרגים והולכים עד משה רבנו והאבות הקדושים.

רק אל תנסה להשיב אותו לאמת והאמונה שלך. כי בשבילך זו אמת מוחלטת שהעולם קיים 5,783 שנים, אבל בשבילו, כשהוא רואה תמונת כוכבים במרחק 8 מיליארד שנות אור (כלומר, שהאור שאנחנו רואים עכשיו מהכוכב הזה, יצא ממנו לפני 8 מיליארד שנים. לכאורה), ייתכן שֶׁתִּמָּצֵא אמת אחרת. בה הקב"ה חי וקיים, רק שבפרטי הדברים הוא יחשוב אחרת ממך.

ויותר ממה שכתוב כאן, יש כאן, ואידך זיל גמור אמרינן ליה.

 

חרדי בעולמו