א סוכה'לע א גרויסע- על תופעת הסוכות הגדולות, הפיגומים, במעבר בין חצרות, האם לא יצא שכרו בהפסדו בחסימת רשות הרבים

 

א סוכה'לע א גרויסע//

ירושלים. חג הסוכות. ערב חג הסוכות. אומרים שזה הדבר. האווירה. לא סתם אמריקאים משוגעים על זה, הם מוכנים לשלם הון על התענוג, לצאת מהבית אל עבר הים לעשות את החג הרחק ממקום מושבם, ואם ירושלים אז רק שכונות החרדיות, ללכת על המקור שכונות מאה שערים וסמטאותיה.

כירושלמי יצאתי גם אני ליהנות ממה שמגיע לי לנצל את זכויותיי כתושב העיר, עליתי ליריד המרכזי בכיכר זופניק עברתי בין הדוכנים לד' מינים, ומשם ירדתי לרחובות מאה שערים סמטאותיה וסוכותיה, שם נפלתי על סוחר ממולח שמכר לי קוישיקלאך עם טבעות, ילד חינני רעבאראלע עם יארמולקע לראשו, כל זה על רקע צלילי חיליק פראנק ומחרוזות שמחות בית השואבה של תולדות אהרן, אחד הדברים המומלצים ביותר.

אבל, לצד כל התענוג הזה נתקלתי גם בצדדים פחות נעימים - הסוכות, רבים מהם, על מדרכות, כבישים, ומעברים חוסמים, את עיני צד מראה קצת כואב, יהודי בעל בשר מנסה להידחק ולעבור בין שתי סוכות גדולות החוסמות את המעבר, כל כולו משתפשף היהודי בין דפנות הסוכה, החליפה מצמר נקרעה גם היא מקרשי הסוכה, האבסורד הגדול שמבעד לדפנות נשמע השיר 'א סוכלה א קליינע'.

'א סוכה'לע א קליינע'. אין אחד שלא מכיר את הניגון היידישאי העתיק, חובר על ידי הסופר אברהם רייזן, השיר מדמה את הסוכה לעם היהודי שחי בגלות ומתקיים כאלפיים שנה אף על פי שפעמים רבות דומה כי לא ישרוד וכי ישרוד לעד. בימים קודם חג הסוכות ובימי החג השיר מתנגן בכל בית יהודי, גם בני הבית שלא יודעים את המילים מילה במילה את הפזמון כל אחד יודע לזמזם ''א סוכה'לע א קליינע מיט ברעטעלעך געמיינע, האב איך מיר א סוכה'לע געמאכט באדעקט דעם דאך מיט א ביסעלע סכך זיץ איך מיר אין סוכה'לע ביינאכט''. השיר תורגם גם לעברית לטובת אלו שלא מבינים את שפת היידיש ''סוכה'לה קטנה, עם עצים גרועים מקרשים רעועים, עשיתי לי סוכה'לה, הגג מכוסה, עם סכך מעט, ואני יושב שם בליל סוכות ומהרהר''.

ברגעים אלו בו אני רואה אותו יהודי נדחק ומנסה לעבור במעברים הצרים בין הסוכות תהיתי לעצמי מה היה מילותיו של מחבר השיר 'א סוכה'לה א קליינע' אם היה חי בזמנינו, האם כך זה היה נשמע?!: א סוכה'לע א גרויסע, אין מוחה ואין פוצה, האב איך מיר א פיגום פארבראכט, פארמאכט דעם גאס, מיט חוצפה און מאס, און מיין סוכה איך האב יעדן פארפאקט, אייזרנעס אסאך, גהאקט רעכטס לינקס בום טראח, זיץ איך און סוכה און א טראכט. בתרגום: סוכה גדולה, עם ברזלים גדולים על פיגומים מכוערים, עשיתי לי סוכה גדולה, הכביש סגור, המעבר חסום, ואני יושב שם בליל סוכות כמלך מדושן.

אם נתייחס לפשוטו של מקרא – מילות השיר 'א סוכל'ה א קליינע מיט ברעטעלעך געמיינע האב מיר א סוכה'לע געמאכט', בפזמון מתייחס מחבר השיר אברהם רייזן לסוכה קטנה ופשוטה העשוי מכמה עצים וקרשים. נראה שבאותם זמנים ובכלל עד לימינו אנו הנוהל היה שבסוכות ייצאו בני ישראל מדירת קבע לדירת ארעי של ממש, הרחבת מרפסות, סוכות על פיגומים, חסימת מעברים לטובת מצוות החג כל זה לא היה, מה שבשנים האחרונות השתנה לטוב ולמוטב, הסוכות של היום הוא לא של אתמול, בזמנינו לשבת בסוכה ולשיר 'א סוכלה א קליינע', פחות מתחבר.

אמת, מצד אחד זה דבר מאוד משמח שניתן האפשרות לקיים את מצוות היום 'ושמחת בחגיך והיית אך שמח' בהרחבה והרווחה בעונג יום טוב, וסוכות לאו להתענות ניתנו, ההיפך, המצטער פטור מן הסוכה, אך מה הדין במצער? האם לא יצא שכרו בהפסדו, נקודה למחשבה!. 

בואו נדבר גלויות, תרבות הסוכות הגדולות, הפיגומים, וכדומה, האם לא מדובר לפעמים במותרות? ישנם אנשים שהסוכה שלהם גדולה יותר מהבית שלהם, וזה בסדר, כל עוד זה שלהם על חשבונם על השטח שלהם, ואל תספרו לי עכשיו ''אני משלם ארנונה'' ולכן מותר לי לבנות סוכה, לא, גם אם הקרקע על שמך בטאבו לא פשוט לחסום רשות הרבים.

וכבר לא מדבר על זה שאסור לאף אחד לפתוח פה להתלונן, ''מה אתה צר עין'' ואם רק תעז לגשת לרשויות, ''ערכאות'' ''מוסר'' ''מלשין דמתא'' ועוד לשונות חז''ל שמוציאים מהבוידם.

למעשה אין לבוא בטענות כלפי פשוטי עם, אלו שבסך הכל רוצים בפשטותם ותמימותם לקיים את החג בהידור מצווה, בשמחה ובטוב לבב, ומוסיפים עוד מטר לכאן ולכאן מבלי משים לב, הטענה העיקרית היא כלפי רבנים ודיינים שעושים זאת מתאוות גאווה וכבוד בראש חוצות, ועוד מתגאים במעשיהם בריש גלי.

אנו במגזר החרדי התברכנו כולנו במשפחות ברוכות ילדים, ומטבע הדברים סוכה קטנה אולי איננה מספיקה לכל המחנה כל יוצאי חלצינו על טפינו שבאים להתארח בחג , אך אל לנו לשכוח שנשים פטורות מן הסוכה. מה כן, כשאתם בונים את הסוכה תחשבו על האמא שמגדלת את ילדיה, תשאירו לה מקום מחוץ לסוכה לעבור עם עגלת ילדיה בחג, כשאני אומר עגלה אני מתכוון עגלת תאומים, לא נגזר לאמא לתאומים לשבת בבית, תחשבו גם על הסבא הקשיש בכסא הגלגלים, גם לו מותר לצאת לשאוף אוויר עם הפיליפיני בחג, וכן שלא ישתפשף לו בעל הבשר חליפתו בין דפנות הסוכה.