מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
נתחיל עם הלוטו, למרות שכעת קיץ ובקיץ אין אומרים ותן טל ומטר לברכה (ר"ת לוט"ו).
כפי שהתחייבתי, רכשתי קרוב ל-200 כרטיסים רובם בקבוצה השיתופית, השתדלתי במשך השבת קודש לא לחשוב על כך אפילו רגע כמימרא, אך מיד במוצ"ש עוד לפני שהלכתי לחנות לבדוק הכרטיסים כבר ידעתי כי המליארד חמק בין האצבעות, מפני שפורסם בכל מדיה אפשרית כי זוכה יחיד מאילינוי זכה בכל הסכום שאחרי המיסים נשאר לו 747 מליון דולר נטו.
אחד הקוראים כתב לי כי אם הוא היה זוכה בסכום היה רוכש לעצמו ב-747 מליון, מטוס בואינג 747, פלוס יאכטה מלכותית.
עניתי לו, כי לא אלו חלומותי, אני חולם להקים אתר תורני ספרותי עצום מימדים שיתן מענה מכובד על כל נושא בתורה, התוכניות מוכנות ורק המימון חסר, ועוד חזון למועד.
והחזון הנוסף והעיקרי הוא התוכנית הכלכלית שיכולה לשנות את מפת הכלכלה העולמית ולגרום לכן שמליוני אנשים בעולם ירויחו יותר וישפרו את המצב הכלכלי ובעיקר להיות שמחים ומסודרים, ותקוותי שגם לזה עוד נגיע בס"ד.
ולמה אני חושב שהחלום השני הוא העיקרי ולא הראשון? התשובה על כך, אחר שתקראו את המאמר עד לסופו וזה גם קשור קצת לתשעה באב (חלקו מוזכר בגליון).
אציין, כי 8 כרטיסים זכו בסך של 2 דולר, ועוד אחד זכה בסך של 4 דולר. בכספים אלו ארכוש כרטיסים בהגרלות הבאות משותף לכולם.
אגב, רבים שאלו למה לא עידכנתי מיד ביום ראשון מה יצא? והתשובה לכך תמצאו במאמרו הנפלא של אחד הרוכשים, ידידנו ר' דוד דמן הי"ו בעמוד האחרון (המזרח) של מגזין של משפחה.
אחד המנויים אמר לי: 'אני שמח להשתתף בהגרלה ובכך אוכל להחזיר את כל חובותי', 'ומה תעשה עם השאר'? שאלתי.
'השאר' הוא ענה, 'חיכו עד עכשיו, שיחכו הלאה'.
שאלתי אותו: 'ובינתיים, איך אתה מתמודד עם חובותיך? ענה: 'עשיתי לי מנהג, חובות ישנים אני לא מתייחס', המשכתי לשאול: ומה עם חובות חדשים? 'אני מחכה שיתיישנו' ענה.
ולעניינו: הפטרת 'חזון' מסתיימת במילים 'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה', ושאלתי: למה על 'צדקה' משתמשים במילה 'ושביה'?
ציינתי שהאותיות 'צדקה' מתחלפות זו בזו ב'א"ת ב"ש' דהיינו: הצ' מתחלף בה', והד' מתחלף בק', יוצא לפי זה שהמילה צדקה נקראת גם מסופה לתחילתה (כמו ונתנו) אך יש בזה רמז גדול לענין נתינת צדקה בנקיון כפים וגם קשור לענין הפטרתנו, בענין חורבן הבית כדלהלן:
אנשי ירושלים זוכרים את המגיד הירושלמי הגאון רבי מרדכי דרוק זצ"ל והוא היה מרבה להביא בדרשותיו את הסיפור דלהלן:
מסופר בגמ' ע"ז י"ח. ת"ר, כשחלה ר' יוסי בן קיסמא הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרו, א"ל: חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה?, שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר (תורה) מונח לך בחיקך, א"ל: 'מן השמים ירחמו'. א"ל: אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו? תמה אני, אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש.
אמר לו: (ר' חנינא לר' יוסי) רבי, מה אני לחיי העוה"ב? א"ל: כלום מעשה בא לידך? א"ל: מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים. א"ל: אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי.
אמרו, לא היו ימים מועטים עד שנפטר ר' יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לר' חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו, הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה, אמרה לו בתו, אבא אראך בכך? א"ל: אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי, מי שמבקש עלבונה של ס"ת, הוא יבקש עלבוני.
א"ל תלמידיו: רבי, מה אתה רואה? אמר להן, גליון נשרפין ואותיות פורחות, אף אתה פתח פיך ותכנס האש, א"ל: מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו.
א"ל: קלצטונירי (המוציא להורג): רבי, אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העוה"ב? א"ל: הן, השבע לי, נשבע לו. מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה, אף הוא קפץ ונפל לתוך האור, יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העוה"ב, בכה רבי ואמר: 'יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים'.
רבינו המגיד הגר"מ דרוק זצ"ל היה רועם כארי:, ראו נא את ר"ח בן תרדיון, שיש בכוחו להבטיח עוה"ב אפי' לגוי, ואילו לעצמו אינו בטוח כי הוא בן עוה"ב. ומדובר באיש קדוש שממית עצמו עבור תורה, פשוטו כמשמעו.
ומה כן מבטיחו שהוא בן עולם הבא? 'מעות של צדקה נתחלפו לי ונתתים לצדקה' דהיינו: כאשר אסף כסף לאביונים בפורים, ובכיס אחר היו לו מעות משלו ונתקיים בו עד דלא ידע בין מעות למעות ונתן הכל לעניים, מבהיל להרעיון, שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות.
וזה מרומז בפסוק 'ושביה בצדקה' שהאותיות של 'צדקה' מתחלפים ביניהם הלוך ושוב, צדקה זכה כזו שנתחלפה לו, והוציא מכיסו ונתנו ליהודי, בכוחה להשיבנו לציון במהרה ולהשיב לנו ביהמ"ק בב"א.
נ.ב. הרבה ציפו לראות מה אכתוב בעניינים אקטואליים שאירעו בשבוע החולף בירושלים, שהיה קשור אלי הרבה כידוע, ומפאת תשעת הימים לא כתבתי כלום ומי שיודע לקרא גם בין השורות, יבין שבסיפור דלעיל גם זה מרומז היטב ודי לחכימא ברמיזא.
בברכת שבת שלום ומבורך ונחמה קרובה לבוא:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.