שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנה סגולה גדולה שמלמדים אותנו רבותינו, חכמינו הקדושים.
כאשר אדם רוצה להינצל מצרה גדולה, יש דבר שלעולם לא שב ריקם, כאשר הוא מגיע לשמים הוא מבקש לפרוץ גדרות ולשבור גזירות, לדבר הזה קוראים דמעה.
ומדוע?
משום ששערי דמעה לא ננעלו (ברכות ל"ב ע"ב).
כלומר, יש לך בעיה אמתית?
תבכה לקדוש ברוך הוא.
לא לשכנים,
לא לשופט,
לא לעורך הדין,
ולא לרופא.
דבר עם הקדוש ברוך הוא בדמעות!
בכית? קיבלת!
נכון, קשה לבכות, כי בינינו, הצרות שלנו לא מי יודע מה מצדיקות בכי.
יותר מזה, אנו לא באמת כאלו רגישים שמצליחים לפרוץ בבכי.
ישנו פתרון קל יותר ומשמח הרבה יותר.
אומרים גדולי ישראל, וביניהם מרן רבנו עובדיה יוסף, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, שהיה חוזר על זה המון. שלמרות שערי דמעה לא ננעלו, בכל זאת ישנם שערים, והם תמיד פתוחים.
לעומת זאת, לשמחה אין שערים.
כלומר, בשמים אין נתיב כלשהו שאחריו יש שער שדרכו השמחה נכנסת, אלא השמחה פורצת כל גבול.
מה שמשיג חבר שלך בדמעות, אתה יכול להשיג ביתר קלות על ידי שמחה.
עברת משבר? תקופה ארורה? נראה לך שהחיים הולכים להיעצר?
משהו מצד המשפחה, מצד הרפואה, מצד הכלכלה, הכל נראה לך סגור וסתום?
תפרוץ בריקוד, שב עם עצמך, תאזין לשיר טוב, תשיר לבורא עולם, ותאמר: "ריבונו של עולם! אני שמח, אני מודה לך, אני סומך עליך בעיניים עצומות, אני יודע שאין כמוך בעולם, ושאתה מלווה אותי יום יום, ושעה שעה".
ברגעים הללו הישועה בדרך אליך!
ככל שתעשה את זה הרבה יותר, הישועה תגיע הרבה הרבה יותר מהר.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.