מענה לשון על מערכי הלב

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

הגם שנוצר רושם שאיני מדבר עם בנאדם, אלא עם בוט שכותב שוב ושוב אותם הדברים, בכ"ז אענה 'דרכך' ליודעי קרוא.

אתייחס לפי סדר הכתיבה.

* אם לא עניתי לך, זה אומר שלא מצאתי שום נקודת עניין להיאחז בה, כדי לשמור על שיח ענייני ואין לי עניין לענות רק בגלל שכתבו נגדי.

* "מקליד ומתפקע מצחוק". ח"ו. רוב כתיבתי ספוגה כאב ודמע. יותר מידי נשמות אבודות ראיתי וליוויתי מכדי להתייחס בקלות ראש לבעיה המדוברת. איני רואה שום דבר מצחיק בהמוני צעירים, חכמים ואמיצים שהולכים לנו לאיבוד, רק בגלל שיש הנותנים לטיעונים וסיפורים טיפשיים וילדותיים להתחזות ליהדות.

* "רצון הניצוח והנכונות לשקר בשביל הנצחון". כנראה שלא הבנת שעיקר טענתי היא שאין לשקר בשביל לנצח! איני יודע איך לכתוב זאת בצורה שתהיה מובנת לך. אולי תבקש ממישהו בסביבתך שיסביר לך מה כתבתי?

* "שאלות כמו ששאלתי את אבא שלי כשהייתי ילד". זו בדיוק הבעיה. יש אנשים שהפסיקו לשאול בגיל הילדות והתשובות שקיבלו בילדותם, התקבעו אצלם כיהדות האמיתית והמסורה. אבל, יש אחרים שבהתבגרם שאלו שאלות אחרות ונזקקו לתשובות בוגרות יותר. הבעיה היא שאנשים עם תפיסת עולם ילדותית רואים עצמם כמסבירי היהדות ותוקפים את מי שרואה את העולם בעיניים בוגרות יותר ככויפער וכדו'. לידיעתך, רוב המבוגרים כופרים בתפיסות עולם ילדותיות.

* "שאח"כ הייתי צריך לצעוק להשם יתברך שלא יכנסו בליבי חלילה". אם אתה צריך לצעוק לקב"ה שלא יכנסו בך השאלות, כנראה שהם קיימות בך. על שאלות עונים בתשובות, לא בצעקות. צעקות וחרמות משתיקות את השואל, לא את השאלה. אל חשש משאלות, תהיה בטוח שהתורה אינה מדברת לילדים מפגרים.

* "שוחחתי איתו 40 דקות ולולי שחיכו לי הייתי יכול עד מוצ"ש". אל תרגיש רע מזה ששיחתך לא נתמשכה עד מוצ"ש. לפי שיחך עימי כאן, נראה לי שלא החסרת ממנו כלום באי התמשכות השיחה.

* "הוא שאל שאלותיך שקרא שתפילין זה המצאה של התקופה האחרונה וכשבדק באינטרנט הגיע לאתרים של מיסיון וכפירה".

השוואה מטופשת זו כבר נכתבה כאן בעבר ולא מצאתי לנכון להתייחס, כי היא מושתת על אי הבנת הדברים (גם שלהם וגם שלי). הפעם ארחיב טיפה, למען יודעי קרוא.

יש גופים מיסיונריים שמשקיעים כספים רבים כדי לפרסם במקומותינו את טענותיהם. אחת המפורסמות שבהן היא טענתם שהתפילין הומצאו בשלב מאוחר ע"י חכמים והנכתב בתורה על תפילין מובנו משהו אחר (אביזר טקסי שנפוץ בפגאניות). לא 'קפצו לו אתרים' מיסיונריים, אלא הוא נכנס לבאנרים שהם מפרסמים.

(ומעשה ידוע עם הבית ישראל שנכנס אליו חסיד שרצה לקבל דרך תשובה לחטא והתבייש לומר לו שחטא. מה עשה החכם? אמר לרב'ה שחבר שלו חטא בחטא הזה ושלח אותו לשאול מה התיקון, כי התבייש לבוא בעצמו. ענה לו הרבי זיעא 'התשובה לחטא היא כך וכך, אבל פליאני על חברך. מדוע שלח אותך? יכול היה לבוא בעצמו ולספר לי שבא בשם חברו??'...)

מ"מ טענתם מכחשת את התורה ומושתתת על ההנחה שהתורה לא התקבלה בסיני, אלא 'הומצאה' בהמשך ע"י חכמים. עפ"ל. יש תשובות בדבר, אבל לצערי, תחום זה הופקר על ידינו וחלק חכמת התורה הזו הועלמה (החל מהאבן עזרא, שרק רמזה 'בסוד שנים עשר') וכלה במיעוט האחרונים שעסקו בכך. לכשיחליט נותן התורה שהגיעה זמנה להתגלות, ידוברו הדברים בראש חוצות..

מה שאני טענתי זה בדיוק הפוך. שליקרותה של המצווה, שקיומה הותנה בגוף נקי, החמירו שהגוף יהיה נקי גם מהרהורים (כחקוק בספרי רבותינו הראשונים והגאונים). אם אינך מבין את ההבדל, לא קרה כלום. אינך חייב. מ"מ אולי נכון להסביר פעם איך התורה באמת משתנית כל הזמן. בל"נ.

* "ומגיעים לכפור בחז"ל ובצדיקים ות"ח". הכפירה בחז"ל ובצדיקים באה מכך שמייחסים להם דברים נוגדי השכל. כשאתה קורא בקוראן שמוחמד טס בלילה על סוסו ממכה לירושלים ושם עלה לרקיע וחזר, אתה חושב שזו אמת, או שאלו שטויות של ילדים? אז אל תמציא שטויות של ילדים ותספר אותם בשם התורה. אתה גורם בזה כפירה ועזיבת הדת. מה שכתוב בתורה הוא אמת ומה שצריך הסבר, כבר ענו על זה הראשונים. אל תוסיף את השטויות שלך בשם התורה. זה רק מרחיק בני דעת מהתורה.

* "איזה כייף לך, העיקר שכולם מוחאים לך כפיים". אף אחד לא מוחא לי כפיים ואפשר להניח במידה גבוהה של סבירות שאם תינתן לציבור האפשרות לתת לי פרוטה או יריקה, שאטבע (ולא בכסף...).

* "וּמוּטָב שֶׁאֶקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי וְאַל אֶהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם"

בזה הצלחת. אכן תקרא כמבוקשך (ואינך צריך לטרוח לחדש תוארך המבוקש בכל עת שאני כותב משהו). אמנם הרשעת בכך שהטית לב ישראל מאחרי הקב"ה, אבל לא בזדון עשית, כי אם במשוג..

ולאותו יהודי ששואל שאלות תמסור שיש בבעולמם יהודי בשם 'חרדי בעולמו' שעונה לשאלות בהיגיון של מבוגרים, אולי ירווח לו.

וסתם עצה טובה להנצל מן הדין. תבקש בצוואתך שישימו את מה שכתבת נגדי בקברך (לאחר אריכות ימים ושנים). מהנראה כאן, בטוחני שבזה תפטר מן הדין.

 

חרדי בעולמו

נ.ב.

בל"נ בהזדמנות אספר כאן איך ומדוע צמחו כל הקנאות והסיקריקים בירושלים. ואיך זה שקנאותם מעבירה אותם על דעת עצמם, עד שגם רבותיהם פוחדים מהם שלא יגזזו זקנם וכדו'.

אבל בשביל להסביר זאת צריך להרחיב להיסטוריה של יהודי ירושלים והדבר מצריך לפנאי בשביל זה.