מאת: חרדי בעולמו
האיר כאן כותב נכבד
את שאלת גבולות חופש הדעת והאם אפשר/מותר לשמוע לקול השכל. החשש הוא (בניסוחו) שאם נלך עם שכל עד הסוף, ולא נקבל את כל הוראות השו"ע
ללא עוררין, הרי שבסוף אפשר לכפור בכל התורה. כלומר שחלילה אם נפעיל את השכל נמצא
עצמנו כופרים בכל התורה כולה.
חשוב לשים לב להנחה שיש כאן: הדעת והשכל
אינם מתיישבים עם התורה והשו"ע. אמנם ברור לי שהכותב לא אמר זאת, אבל זו
ההנחה שמן הסתם מניעה את רוב הקולות נגדי (שנובעים מהתנגדות לשיטתי).
הדברים רק מחזקים את טענתי היסודית: ככל שאנחנו לא נותנים הסברים הגיוניים לדברים (כולל חלקי תורה) אנחנו מביאים לכך שחכמים ואמיצים פורשים מהדרך, וגם שבתוך המחנה שלנו נמצאת קבוצה גדולה של כופרים בתורה ובמצוות ומשימים עצמם - כלפי חוץ - כחרדים. מעטים מאלו יוצאים 'החוצה' וחיים חיים כפולים ('אנוסים' בלשון ימינו) ורובם אינם מעיזים להיות ישרים עם עצמם ולחפש אמת בליבותיהם (ומהם, שתוקפים את מי שמעיר את האמת הפנימית שלהם).
ברשותך, אכתוב לפי סדר כתיבתך, בתקווה שהדברים יבחנו לגופם ביושר לב. אמן.
1. חלילה אין מתום ואין פסול בדרך
הנישואין כדת משה. מזה אלפי שנים קדשנו במצוותיו וחיי המשפחה היהודית קדושים
וטהורים עד שגם אומות העולם ניכרים גם 'מבחוץ'. כמובן שהדין הוא גם לרחם, לחוס
ולהתנהג כבני אדם. ההתנהגות האנושית משתנה מדור לדור ולא כל מה שהתאים לפני מאתיים
שנה, מתאים גם היום.
לכן, לא מדובר חלילה על שינוי כלשהו בנישואין כדת משה, אלא בהתאמת ההתנהגות למציאות ימינו - כפי שנעשה כל הזמן בכל התחומים. הנה לך ההיתר הגורף לעשות מרווחים בין לידות, משום שהמציאות גילתה לרבנים (הרבה אחרי שגילתה לעם) שהדבר מהווה מעמסה נפשית בלתי אפשרית לנשות דורנו. כך הפך איסור דאורייתא למניעת 'מצב מיוחד' (...) לאיסור לסכן האשה וכל זוג הוסמכו לבי"ד מיוחד לצורך זה...
השאלה האם בת ישראל שגדלה במשפחה חרדית
והתחנכה בחינוך חרדי ששה ושמחה לקראת קיום המצווה או שהיא מזועזעת ומבועתת
מזה, פשוטה למענה לכל ישר לב. האם יש אכזריות באונס זה (תוך שימוש חוטא בד"ת,
כאילו אסור לדחות המצווה*)? בעיני התשובה היא לגמרי כן. יתר על כן, מתוך
שמכיר אני את רחמנותם של עמשיראל ברור לי שעם השנים זו תהיה ההוראה החד משמעית, רק
כך צריך יהודי לנהוג וח"ו שלא לכפות עליה מה שאינה רוצה. נכון שכיום צריך
אומץ לומר זאת 'בחוץ' אבל אני מורה כן שנים רבות וב"ה רבים ניצלו מעוון זה
והקימו בתים כשרים ושמחים בישראל.
אם יש לך שיח כנה עם זוגתך, שאל נא אותה לדעתה בעניין. אם יש לך רחמנות כלפי בתך, שאל נא אותה להרגשתה בעניין.
2. האילוף החרדי ללכת בדרכי אבות אינו 'אונס', אכן ההולכים בלא מחשבה הם 'תינוקות שנשבו לבין החרדים'. וכי מה הבדל בתינוק שנשבה לבין הגויים לבין תינוק שנשבה לבינינו? האם צריך לחנך ילדים שהכל מותר ושינסו הכל? לא זה אמרתי, אבל אנחנו נכנסים כאן לנושא אחר.
.3 גיל נישואיה של רבקה אמנו, שנקטת (3),
הוא שיטת רש"י, שמקורה בסדר עולם רבה ומבוססת על חשבון והנחה שסדר הפרשיות
צמודים בזמן - (שלא כדברי רב הונא) וכנגד הגמ' ביבמות סא: דתניא: בתולה - אין בתולה אלא נערה, וכן הוא
אומר: (בראשית כ"ד) "והנערה טובת מראה מאד בתולה" . אבל במדרש הגדול ובספרי רבקה היתה בת 14 וכן הגיה הגר"א בסדר
עולם (וא"כ שיטת רש"י היא יחידאה). והדברים מתאימים יותר ל'נערה' שרועה
את צאן אביה לבדה וכו' שם. החיזקוני אמנם קיבל שיטת רש"י בחלק מהדברים אבל בחשבונו
הסופי אומר שהיתה בת 14.
לשיטת הרמב"ן והאבן עזרא (שחולקים על
גילו של יצחק בעקידה. גם מסברת נפשם!) יוצא גיל מבוגר יותר (לרמב"ן - 40 ולאבן
עזרא 27).
איני מכביר כאן, כי צריך לחשבן כמה מאורעות ומקורות בכל שיטה והדברים יגעים (ובתוס' יבמות ס"א: ד"ה וכן, אחרי שחלק על רש"י כתב שמדרשים חלוקים הם). נקיטת שיטה אחת (שאותה למדנו בחיידר) כאילו היא האמת המוחלטת והחולק כויפער וכו', היא היא הדרך המשובשת.
4. גם צריך לידע שאמנם היו נישואי קטנות לאורך הדורות (על אף שהדבר נאסר מפורשות בגמ' (קידושין מא), אבל זה שייך לנושא של ההשתנות התמידית של ההלכה לכל אורך הדורות), מ"מ הגם שנשאו קטנות, לא היו משמשים עמהן (לכה"פ כדרכן, אבל זה שייך לנושא שהחלטתי שאיני כותב עליו כאן) כדי שלא יתעברו ויסתכנו. כך שגם אם אכן רבקה נישאה בגיל שלש וכי יעלה על הדעת שיצחק יענה אותה ויסכנה??
הגענו למחצית כתיבתך ובל"נ אשלים החלק
השני ואח"כ אשוב לעיקרי הדברים (מהם גבולות הויכוח הלגיטימיים, איך מביעים
דעה מנוגדת וכו').
חרדי בעולמו
* מגיל יג נדחתה המצווה, מפני ההבנה שכיום
'לא בשלים לנישואין' בגיל צעיר ופתאום זה נהיה דחוווף עד שאי אפשר להמתין כמה ימים??
שיקולים קטנוניים, טכניים ופוליטיים, גורמים להזיז תאריך הנישואין ופתאום נהיה
דאורייתא שאי אפשר לדחות??? בחוגי החסידים נוהגים לדחות החתונה שנה מהשידוך
'כי ככה נוהגים' וכשזה כדי לקיים המצווה כדרכה של תורה ('דרכיה דרכי
נועם'), אסור לדחות בימים??? הבל הבלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.