הם לא האמינו שאם הם יתמכו בברקת [תמורת ההקצאה], יפתח עיתון מתחרה, שישנה את כל כללי המשחק. שוב לא רק עיתון אחד שקובע את סדר היום.
הם היו כ"כ בטוחים בעצמם. רצו ביהמ"ד גדול, ולא ראו אף אחד בעיניים.
מה שווה להם כיום ביהמ"ד הגדול שלהם, אם הם כבר לא קובעים את הטון בציבור החרדי כמו לפני העוולה שהם עשו בתמיכת ברקת?
זה לא רק עיתון, הם הפסידו בגדול את הציבור החרדי, מה שמאוחר יותר היווה יכולת של גור תורה לפרוץ החוצה.
בטוחני שאם הם היו יודעים כל זאת, הם לא היו מצביעים לברקת.
אם
היתה להם טיפת שכל, הם היו עושים דיל עם פרוש, קצת מוחלים כל כבודם, והיו
ממשיכים לקבוע את סדר היום במגזר, וכולם היו נכנעים אליהם, ורבי שאול לא
היה עושה את מה שעשה.
הם פועלים לפי רגש, בטקטיקה ולא באסטרטגיה, ומכאן כל הטעויות שלהם.
[אגב,
נדמה שכעת הם חדלו מן הטרור, אחר שראו שזה עושה להם רק נזק, ומרומם את
קרנה של גור תורה. ההפגנה שלהם בב"ב היתה בושות עצומות. וכאמור, הם לרוב
פועלים לפי אינסטינקט - רגש].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.