"היום בתניא"שבת קדש יז חשון
תניא אגרת הקדש
תחילת פרק כח
שנה פשוטה
⛳
אגרת תנחומים נוספת:
אגרת כ"ח נכתבה בשנת תקס"ו, ובה תנחומים לידידו ר' לוי יצחק מברדיצ'ב (לאחר הסתלקות בנו הרב מאיר עליו השלום) - ובה מדובר על הכפרה הנפעלת בעולם עם מיתת הצדיקים (שלא היו מוגדרים כנשיאים).
נצין, כי באותם הימים, כיהן ר' לוי יצחק כרב וכ"אב בית דין" של הקהילה הקדושה בברדיצ'ב - וכך הוא גם מתואר (בין השאר) בדברי הקידומת לאגרת (שנכתבו כנראה על ידי בני אדמו"ר הזקן כשצירפו את "אגרת הקדש" לתניא).
...
מאמר רז"ל שבפתיחת האגרת:
"למה נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה? לומר לך, מה פרה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת".
נצין, שפרשת פרה נאמרה בשנה השנית ליציאה ממצרים (בראש חדש ניסן ביום שהוקם המשכן), ואילו מיתת מרים היתה בשנת הארבעים לצאתם ממצרים - בהתאם שואלת הגמרא, מדוע מצאה התורה לנכון לכתוב את פרשת מרים מיד לאחר פרשת פרה? והגמרא מתרצת שרמז יש בדבר "כשם שהפרה מכפרת גם המיתה של הצדיקים מכפרת".
...
שאלת אדמו"ר הזקן:
אם התורה רוצה להדגיש את מעלת מיתת הצדיקים, למה היא סמכה את פרשת מרים לענין הפרה (שנעשית מחוץ לשלש מחנות), ולא סמכה אותה לפרשת קרבן חטאת (הנעשה בפנים המקדש על גבי המזבח ממש)?
...
תשובת אדמו"ר הזקן:
כשלב ראשון בתשובתו, מסביר רבנו בקטע שלפנינו (על פי המבואר בקבלה), שהכפרה הנפעלת בשרפת הפרה, שונה מהכפרה הנפעלת בקרבן חטאת.
שכן, בעוד שהקרבן מכפר רק על השגגות (שהאדם נכשל בהם עקב התגברות נפשו הבהמית שהיא מקליפת נוגה). הרי שהכפרה הנפעלת עם שרפת הפרה, מטהרת מטומאת מת (שהיא למטה מנוגה וגרועה ממנה) - כך שאת הכפרה הנפעלת עם מיתת הצדיקים, דימו חז"ל לכפרה הנעלית יותר הנפעלת עם שרפת הפרה.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת.
*השתדל, שבבית הכנסת שבו אתה מתפלל, ימצאו כל הספרים שחיברתי. "באור התניא משכיל לאיתן" וכל ספרי "חסידות לעם" - המביאים את תורת חב"ד גם לציבור הרחב.
*המעונינים לקבל את "היום בתניא" יתקשרו אלי בווטסאפ 0544960839
בברכה
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.