התקיפה בכפר קאסם, לא מה שמספרים

 

שלום ר' חיים,

במוצ״ש התפרסם תיעוד של תקיפת שוטרים בכפר קאסם (לא בגלל שזה קרה בשבת אלא מפני שבמשטרה ניסו להסתיר את זה מהציבור ובעל כרחם זה דלף) וזה הפך לשיח היום. גינויים נכתבו מכל עבר, אבל למיטב ידיעתי החרדים שתקו וטוב שכך.

כמובן הביקורת על ממשלת בנט כאילו היא זאת שגרמה לכך מצחיקה עד מאד. בזמן נתניהו לא היה יותר טוב, אלא אפילו יותר גרוע. אין זה אלא ניצול האירוע לצרכי יח״ץ.

עכשיו לגוף העניין:

יש תופעה פסיכולוגית שכשרואים משהו, הנטייה הראשונה היא להזדהות עם מי שיותר קרוב אלינו, וכאן הנטייה אצל רובנו (חוץ מהקנאים) היא להזדהות עם השוטרים היהודים שנעמדים מול הערביים. מדוע? כי השוטרים יהודים ואנחנו יהודים.

לאור זאת, אנחנו המומים וכועסים על המכות שקיבל השוטר.

אבל האם הניתוח הזה נכון?

לדעתי, לחלוטין לא. מי שיתבונן טוב בסרטון ובפרט בסרטון המלא יבין שמה שקרה באמת זה עוד מקרה של אלימות משטרתית. הערביים לא הרימו יד על השוטרים עד שאלה התחילו עם דחיפות ועם מכות טייזר בלתי מוצדקות, ואז הגיע שוטר וניסה לחשמל עוד אחד שלא נתן לו והפיל אותו באגרופים. שומעים אותו בסרטון המלא שצועק לשוטרים שעוצרים אותו "מה עשיתי? למה הוא מחשמל אותי?". השוטרים הם היו האלימים בסיפור, אלא שבניגוד למה שקורה בדר״כ כשהאלימות מופנית כלפי חרדים או מתנחלים או סתם ימנים, הפעם לא נתנו לשוטרים לעשות ככל העולה על רוחם. וזאת משתי סיבות: האחת שבאופן כללי הערביים לא פראיירים, והשניה שכאן היה מדובר במאבטחים מאומנים.

טוב שהחרדים לא גינו את תקיפת השוטרים, כי בנידון זה אנחנו צריכים להזדהות עם הערביים ולא עם השוטרים. למה הדבר דומה? למי שהיה מכה באגרופים ומונע מהשוטרים להכות את יענקי ראזענבערג.