מאת יהודי פשוט
ותכחש שרה לאמר אני תמה בנביאה הצדקת איך תכחש באשר אמר השם לנביא וגם למה לא האמינה לדברי מלאכי אלהים והנראה בעיני כי המלאכים האלה הנראים כאנשים באו אל אברהם והוא בחכמתו הכיר בהם. (אם הכיר בהם שהם מלאכים, אם כן מדוע האכילם והשקם, והכיצד נתמלא עם בואם חפצו של אברהם אבינו לקבל אורחים?) ובשר אותו שוב אשוב אליך ולשרה בן ושרה שומעת ולא ידעה כי מלאכי עליון הם כענין באשת מנוח (שופטים יג ו) ואולי לא ראתה אותם כלל. ותצחק בקרבה ללעג כמו יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו (תהלים ב ד) כי השחוק לשמחה הוא בפה אז ימלא שחוק פינו (שם קכו ב) אבל השחוק בלב לא יאמר בשמחה והקב"ה האשים אותה לאברהם למה היה הדבר נמנע בעיניה וראוי לה שתאמין (מדוע עליה להאמין, אדרבה, הרי חז"ל אמרו כי הוא חשבם לעובדי עבודה זרה, ולמדנו כי כל ליצנותא אסורה חוץ מליצנותא דעבודה זרה, ואם כך נכון עשתה שצחקה מדברי אותו מלאך שסברה כי הוא ערבי עובד ע"ז) או שתאמר "אמן כן יעשה ה'" והנה אברהם אמר אליה למה צחקת, היפלא מה' דבר ולא פירש אליה כי השם גילה אליו סודה והיא מפני יראתו של אברהם תכחש כי חשבה שאברהם בהכרת פניה יאמר כן או מפני ששתקה ולא נתנה שבח והודאה בדבר ולא שמחה והוא אמר לא כי צחקת אז הבינה כי בנבואה נאמר לו כן ושתקה ולא ענתה אותו דבר וראוי שנאמר עוד כי אברהם לא גילה לה הנאמר לו מתחילה (בראשית י״ז:י״ט) אבל שרה אשתך יולדת לך בן אולי המתין עד שלוח השם אליה הבשורה ביום מחר כי ידע כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג ז) או מרוב זריזותו במצות היה טרוד במילתו ומילת עם רב אשר בביתו ואחר כן בחולשתו ישב לו פתח האהל (ואיך אפשר לומר כי אברהם אבינו, הממתין לאורחים אילו ביום שלישי למילה, בחולשתו, ימנע טוב ובשורה כה טובה ממחברתו שרה אמנו להודיעה ממה שהטיחו ה' שהיא תוליד בן, מפני חולשתו) והמלאכים באו טרם שהגיד לה דבר:
וליישב הכל בדרך אפשר נראה :
הנה הרמב"ן בתוה"ד הביא דברי הנביא עמוס, "כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים" . ובגמ' סנהדרין (פט:) למדו מפסוק זה כי כל נבואה שבאה בפרטיות אל נביא אחד, הקב"ה מודיעה גם לשאר הנביאים. (ומשמע שם בגמ' כי באותו הזמן נודעת הנבואה לשאר הנביאים)
ומעתה נשוב אל סדר הפרשה. הקב"ה נתגלה לאברהם אבינו לצוותו על המילה, ולהודיעו כי שרה תוליד בן, לשנה הבאה. והנה חז"ל מנו במס' מגילה את שרה אמנו כאחת משבע נביאות. וא"כ היה בכלל הנבואה שנאמרה לאברהם אבינו, שגם שרה תוודע מדברי הנבואה, וכדברי הגמ' בסנהדרין. ומשראה אברהם כי שרה איננה יודעת מכך, הבין כי רצון השי"ת שהיא עדיין לא תדע מהבשורה על לידת יצחק. אמנם - בנבואה נאמר גם "שרי אשתך, לא תקרא את שמה שרי, כי שרה שמה" והדבר ברור שמיד לאחר מכן היה אברהם אבינו מחויב לקרותה בשמה שרה. ובודאי שכן עשה. והיא בחכמתה בודאי ידעה שאברהם אבינו שינה את שמה מפני שנצטווה לעשות כך. וא"כ חלק זה מן נבואת ה' לאברהם נודע לה כבר.
וכשבאו המלאכים אל אברהם, אכן חשבם לעובדי ע"ז. אמנם כאשר שאלוהו איה שרה אשתך, מיד הבין כי אין אלו האנשים שחשב, כי אם נביאים הם. שאל"כ מניין ידעו הם על שינוי שמה של אשה זו אשר תשעים שנה היה שמה שרי, ורק אמש נשתנה לשרה. וגם שרה, שגם היא שמעה אותם שואלים עליה בשמה החדש, שרה ידעה כי אין אלו עובדי ע"ז אשר חשבום בתחילה . ועל כן באה הטענה מאת ה' אליה מדוע צחקה לשמע הבטחת "שוב אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן" שהרי ידעה כבר כי הם אנשי קודש.
בברכה מרובה
חיים מיכאל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.