דבר חשוב אחד שצריך פרסום.
כשנפטר רבי אברהם יעקב הראשון מסאדיגורא
כיהנו שני בניו הנשארים ביחד כמה שנים עד שעשו חלוקה. רבי יצחק הלך לבאיאן
ורבי ישראל נשאר יחידי בסאדיגורא.
כשנפטר רבי
ישראל נשארו ששה בנים. הגדול ביניהם היה רבי אהרן והוא כיהן באדמורות
בסאדיגורא והוא התפלל בה"דאווען שטוב" בהקלויז. רבי שלום יוסף כיהן
בטשערנאוויץ, רבי יצחק ברימינוב, רבי אברהם יעקב ואבי שלמה חיים נשארו
בסאדיגורא כל אחד בפינתו, רבי יהודה צבי לא כיהן באדמורות.
כשנפטר רבי אהרן בקיצור ימים ושנים הוכתר בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף לכהן תחתיו והוא היה הרבי של רוב חסידי סאדיגורא.
לאחר
שנה וחצי בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברחו רבי מרדכי שלום יוסף ביחד עם
דודיו לווינא. אחרי המלחמה נסע רבי מרדכי שלום יוסף בחזרה לסאדיגורא וראה
אותה בחורבנה. אז הוא נסע בכל מדינת פולין וגאליציא וכו' לחזק את החסידים.
כשמצא שהריכוז הכי גדול של החסידים היה בפשעמישל הוא בנה שם את חצרו, אבל
הוא נשאר הרבי הכי גדול.
אחרי המלחמה השניה שבה
נכחדה רוב יהודי אירופה, מצאו בני אר"י (רובם לאו דווקא חסידי סאדיגורא)
שיש כמה אדמורים לסאדיגורא והם בחרו בהדוד. האחיין ויתר בפני דודו. בפטירת
דודיו הוא נשאר היחיד בסאדיגורא.
אז בבקשה תפסיקו להשמיץ אותו. השם פשעמישל היה שם של ויתור שהוא לקח על עצמו. השם סאדיגורא היה שייך רק לו.
על סאדיגורא של עכשיו אני לא מביע את דעתי בפומבי, זה לא מעניין אותי לרגע. אני רק מדבר על כבודו של הסבא רבא.
א.ק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.