מאת: חרדי בעולמו
דווקא כאשר אין נושא 'בוער' מול 'ממשלת השמד', כדאי לנצל את הזמן ולהתבונן באובייקטיביות על מתן כהנא ורפורמת הכשרות שהוא מוביל. או, ליתר דיוק, על האובייקטיביות של מאבקינו נגדו.
אין חולק, בתוככי מגזרנו וגם אצל רוב הדלי"ם, שהמהלך הוא סוג של 'גזירה'. המלחמה היא של הרבנות הראשית ואכן זו פעם ראשונה, מאז קום המדינה שהשלום שורר במועצתה. כולם מאוחדים למלחמה נגד שר הדתות. יש שהוציאו 'קריאת קודש' לתלמידיהן שלא לשתף פעולה עם הרפורמה (כאילו מה בדיוק הם אמורים לשת"פ? מישהו ישאל אותם אם להזיז אותם הצידה או לא??) וכולם מגויסים למלחמה הגדולה ביותר מאז ומעולם.
הנימוקים הם - והם הָרוֹוְחִים גם בתקשורת החרדית, הכאילו לא מפלגתית - שיש כאן מלחמה מצידו של שר הדתות, נגד הכשרות. כאילו שר הדתות רוצה להפחית את שמירת הכשרות בעם. עוד אוהבים אצלנו לטעון שכוונתו לאפשר לרפורמים לפעול בתחום הכשרות (ואכן יש בממשלה שרים הדוגלים בכך). כהנא עצמו פועל כל הזמן רק מתוך הנחיה פנימית 'לקדש שם שמים ברבים'. כנראה שהוא רואה את הדברים אחרת. . עכשיו הוא אפילו פנה למדינה להקצות רשמית את המבנים הציבוריים לבתי כנסת זמניים בתקופת החגים (מה שחכי"נו לא עשו בעשרות שנות שלטונם).
כתבנו כאן לא אחת שאין ליהדות החרדית ולמלחמה זו מאומה. הכשרות שלנו לא מבוססת 'רבנות' ורק חוקת המדינה מאלצת אותנו לשת"פ עם הגוף הזה ('כשר' במדינה ישראל, היא מילה שהוקנתה לרבנות. הם טוענים שהקניין הוא 'בהגבהה' ואנחנו טוענים שהקניין הוא ב'שינוי', אבל הם בעלי המילה הזאת). המאבק האמיתי כאן הוא פרנסתם של המשגיחים, לא של הרבנים ולא של המפקחים. התכנית אומרים שאת הכללים יקבעו הרבנים (שאנחנו סומכים עליהם, כפי שסומכים כאן על בנט ולפיד) ואת הפיקוח תעשה הרבנות, ורק את ההשגחה בשטח תעשנה חברות פרטיות.
מי שלא משקר את עצמו יודע שככה מתנהלת המדינה הזאת בהרבה מאוד תחומים, גם העדינים ביותר. המחסומים בגבולות מאוישים בידי עובדי חברות פרטיות (המדינה רק קובעת הכללים ומפקחת מלמעלה), גם בתי החולים מופעלים בידיים פרטיות, גם מערכות חינוך רחבות (כולל את 'שלנו', כמובן). גם הטיפול בנושאים הכי רגישים בתחום הרווחה הפורט וכיום המדינה היא רק 'רגולטור'. פרושו הוא שהמדינה קובעת הכללים ומקיימת פיקוח, אבל הביצוע הינו ע"י גופים פרטיים - עיסקיים בעליל.
אז המאבק כאן הוא על כסף וכח. כן, הרבה כח הולכים להפסיד הרבנים וספסרי מערכצ הכשרות כולם. אבל זה בפירוש לא בעיה של היהדות החרדית (למעט ההפחתה בכספי המעשרות של כל מלחכי הפינכה הללו). זו בעיה של מגזר כלכלי עסקי מסויים. נכון שברבות השנים נכנסו יותר ויותר חרדים למערכת הכשרות הרבנותית, אבל העניין והעיסוק בכך, היא של העסקונה בלבד.
הגדיל
לגלות חרפתנו הרב שיינין, שבעומדו על במת המתנגדים לרפורמה הצהיר גלויות שהוא משמש
פה לאלפי עובדים מערכת הכשרות שיאבדו את עבודתם.
הגאון רבי יוסף שיינין רבה של אשדוד בכנס הרבנים: "אני עומד כאן כפה של אלפי משגיחים בארץ, שעלולים להיות רעבים לפת לחם. הם בקושי מביאים פת לילדיהם, וגם את המעט הזה הם עלולים להפסיד . מכך שברור לו שאף אחד לא יקח אותם לעבודת ההשגחה, אפשר ללמוד שכנראה אינם טובים במקצוע בו הם עוסקים וכנראה הסיבה שכיום הם בתפקיד, אינה כישוריהם המקצועיים, אלא סיבות אחרות ('מי צריך כישורים, כאשר יש קשרים?'). לא יודע כמה עולם הכשרות יפסיד ממעבר של אנשים אלו לתחומים אחרים.
טוב היה אם היהדות החרדית היתה מגייסת את כוחה, לא למלחמה לא הגיונית ולא לה, אלא למחשבה ותכנון איך ומה עושים כדי להגביר את שמירת הכשרות בעם. בוא נניח לרגע שבזה שנכנה את כהנא בשמות גנאי, הבעיה לא תיפתר והרפורמה תעבור- על אף כל הכלבים שינבחו עליה בדרכה. מה יקרה אז עם הכשרות של העם? לא בנו אנחנו עוסקים. הכשרות שלנו מעולם לא נסמכה לא על פסיקותיהם ולא על כלליהם. הדאגה העולה והנדרשת היא מה ואיך עושים שיחזק את הציבור לדרוש כשרות 'טובה' ו'מהודרת' יותר.
לא קלה היא משימה זו. צריך ממש לשבת שבעה נקיים ולחשוב היטב היטב מה ניתן לעשות כדי לגרום לעם לצרוך אוכל כשר. הרי האינטרס של בעלי עסקי המזון הוא תעודה בלבד. צריך, אם כן, לפעול שמהעם תבוא דרישה לכשרות טובה.
אדרבה. דווקא מתוך כך ששומטים את הקרקע מתחת לבלוף הרגיל והמקובל, מתבקשת פעילות-אמת להגברת המודעות והדרישה לכשרות טובה.
מהמפלגות שלנו, אין מה לצפות. מה שאינו אינטרס שלהם, פשוט לא מעניין אותם. אין גם ציפיה מהזרוע המועצגתית של המפלגות הפוליטיות. מה שאינו באינטרס של שולחיהם, אינו מעניין את הקב"ה, עד כמה שידוע להם. אבל, עדיין יש כאן יהודים כשרים וברי דעת שיכולים להתחיל לעשות מעשה.
אין
מה לחכות שמישהו אחר יחשוב או יעשה משהו. זה לא קרה וזה לא יקרה.
חרדי
בעולמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.