מי שזוכר תלמידי חכמים מופלגי תורה יודע שאי אפשר היה לשאול אותם שאלות מחיי המעשה. .....
יודעני שבימינו קשה לשמוע דברים כאלה. בימינו זה נחשב כפירה,
נזכרתי במאמר ישן שקראתי בענין . ונראה לי שיש בכך ראיה גדולה לדברי ה"חרדי בעולמו" .
היות ואיני רב , ואין כוחי בתלמוד אביא הדברים מן המקור - שבת פה א ,
וקים להו לרבנן דחמשא בשיתא לא ינקי מהדדי
ומנלן דהא דקים להו לרבנן (דחמשא בשיתא) מילתא היא ?
דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן ..... מאי גבלו
ראשונים אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן :
(מאי) דכתיב " אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ " אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו ??
אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שהיו אומרים מלא קנה זה לזית מלא .
ומפרש רש"י :
ומנא לן דהא דקים להו לרבנן - בשיעור יניקה - מילתא היא למיסמך עלה
ולומר בקיאין הן החכמים בעבודת אדמה לידע
גבול רעך - ליטע סמוך למיצר להכחיש קרקעו כשיעור אשר גבלו הראשונים ומי הם ראשונים אמוריים וחויים שהיו בקיאים בכך כדאשכחן בבני שעיר
כלאמר - הגמרא שואלת האם נוכל לסמוך על מאי דקים להו לרבנן, לאמר שהיו בקיאין וחכמים בעבודת האדמה לידע כמה יונקים...
ומשיבה הגמרא - כן, מילתא היא. כיוון שחז"ל הסתמכו על גבול שגבלו ראשונים - האמוריים והחוויים - שהיו " יושבי הארץ" -
שידעו להגיד "מלא קנה זה לזית"....
בשורות טובות
מבקר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.