עת לדבר ועת לחשות.
לעני'ד נראה שבשעה קשה זו למאות משפחות אין לדבר רק דברי ריצוי ותנחומין.
אף אחד לא רוצח. פשוט, בטראומה אנשים מגיבים בצורות שונות ולפעמים בצורות מוזרות.
כלל ישראל באבילות. אבל אין לו פה.
כל עוד לא קמו מה'שבעה' כל האבלים יש לנו להרכין ראש, להתאפק ולכבד זה את זה - עד כמה שזה אפשרי.
ואולי רמז. אחרי מות קדושים אמור - בהר -
שנשמיע טוב ונשמע טוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.