מאת פישל קדוש
בעל התניא חזר פעם ממסע בו קושש כסף לפדיון שבויים (לא כדי להקים 'בית מדרש גדול", היו ימים). כשחצה יער בא לעומתו שודד חמוש ברובה, ודרש: "את הכסף". לבעל התניא היתה בקשה צנועה: אני רק בלדר, כדי שבעל הבית יאמין, תירה כמה יריות על הכובע, והחורים יעידו מה עברתי. השודד נאות ברוחב לב. הכובע הונח על ענף עץ, והירי החל, ואיתו הפיספוסים, ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, ואז מכריז השודד: אין לי יותר כדורים. משיב לו בעל התניא: אין כדורים, אין כסף..
סיפור לשבת, אבל גם סיפור השבוע, בפוליטיקה.
שקד אילצה את בנט לחזור בע"כ למו"מ עם הליכוד. הילד נפתלי, במקום לנהל מו"מ עם ביבי מעמדת כח, שיחרר את כל הכדורים מהקנה, כשהכריז מבוהל: אין יותר גוש השינוי. תוצאה: ביבי אומר לו: אין כדורים בקנה אין ראשות ממשלה, ועוד מעט גם לא יהיה שר בטחון.
זה מוביל לעוד חכם מחלם, גנץ, שאתמול הלילה יכול היה לקבל רוטציה, אבל גדול הטיפשים של הפוליטיקה הישראלית בכל הזמנים עשה זאת שוב, כשאמר: כן, אבל רק יחד עם תיק המשפטים.. בקיצער, חוזר למופע האימים שנתן לפני פיזור הכנסת.
אז מה נשאר לנו?
שסער מתעקש, ודורש שביבי יזוז לשנה וחצי ויתחייב לפרוש בעוד 4 וחצי שנים. על זה בונה בנט את התקווה (ה"חדשה"?) להגיע בכל זאת לבלפור. אבל זו טעות, סער לא דורש דווקא את בנט. ישראל כץ מתאים לו יותר. עיין ערך הקריצה.
איך אמר בנט? לא ביקשתי ראשות ממשלה, ביקשתי ממשלה. עכשיו יוכל גם לקיים.
מנגד תראה את הארץ.
כי עכשיו לא בנט מחזיק בקלפים אלא ביבי, וביבי כמו ביבי 'רב אמן', ומשחק בקלפים בקור רוח מקפיא ("הוא סחיט", "הוא לחיץ", זוכרים?), וכשהוא חמוש בפחדי סער מבחירות, יכפה עליו, אם לא תמיכה בממשלה, לפחות אישור ל-3 מחברי סיעתו להמנע, ובכך לתת רוב לממשלה, בכל היתר כבר אפשר להסתמך על רע"ם. אופציה עיקרית: שליפת 2-4 עריקים שיתנו רוב.
אופציה אחרת: בחירות, לאו דווקא לראשות הממשלה, כי בכך לא תפתר הבעיה.
בכל מקרה, המופע של בנט מאתמול נכנס להיסטוריה, ובדרמטיות מה שקרה ללפיד די מזכיר את מה שקרה לפרס בתרגיל של תש"ן. ועל הדרך גם הפסדנו שר אוצר מדופלם שמינויו עם רזומה השחיתות הידועה שאופפת את ליברמן, די קרוב להפקדת החתול לשמירת הגבינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.