שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת בהעלותך.
הקדוש ברוך הוא מבקש ממשה רבינו לומר לאהרן הכהן: "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב).
התורה "מסכמת" לנו את הפרשיה ואומרת: "וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן" (שם ג).
רש"י כותב במקום בשם המדרש: "ויעש כן אהרון – מלמד שבחו של אהרון שלא שינה".
וכולם שואלים:
האם יתכן שאהרון, הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא לכהן גדול הראשון,
הוא זה שיסרב לפקודתו של הקדוש ברוך הוא?
הוא זה שצריך לומר עליו: "מלמד שבחו של אהרון שלא שינה"?
ועל כך עונים בעלי המוסר,
שאהרון הכהן לא רק שלא שינה בפעם הראשונה מרצונו של הקדוש ברוך הוא,
אלא לא שינה בפעם השניה, השלישית, העשירית והמאה מההתלהבות של הפעם הראשונה.
באותה התלהבות ראשונית, באותה התחדשות, הוא יצא מידי יום להדליק את נרות הקודש.
זה אומר לגבי כל אחד מאיתנו,
שההתלהבות היא לא משהו נספח למצווה,
אלא היא חלק ממנה,
ולקיים את זה, פירושו לקיים את המצווה בשלמות.
ועל כך מוסיפים בספרי החסידות: "בהעלותך את הנרות – שתהא השלהבת עולה מאליה" (רש"י במקום),
אין הכוונה דווקא לשלהבת של הנרות שבבית המקדש,
אלא השלהבת בליבו של כל אדם ואדם.
כאשר אתה מחנך את בנך,
תחנך אותו בצורה כזו שהוא ירצה להמשיך באותה דרך וימשיך להדליק את השלהבת מכחו ומיוזמתו,
ולא רק כאשר גפרור חייך צמוד לפתיל חייו.
מורי ורבותי!
ישנה אפשרות לגרום לילדים ללכת בדרך שלנו בגלל שלא רוצים להיכנס לגיהנם,
וישנה את האפשרות לגרום להם לבחור בדרך הזו כיוון שרוצים להגיע לגן עדן.
אבל ישנה אפשרות שלישית טובה הרבה יותר,
וזה להבין עד כמה הגן עדן בעולם הזה, החיים היפהפיים עלי אדמות –
אלו חיי התורה והמצוות בהם חנן אותנו הקדוש ברוך הוא.
מי שבוחר בדרך הזו מאהבה, יקויים בו הכתוב: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כב, ו).
כי דרך נפלאה, טובה ויפה כל כך, אין אדם בעולם שירצה לעזוב.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.