מאת פישל קדוש
עזה עשתה שינויים פוליטיים בישראל, בכל הכיוונים.
סיכול ממשלת שמאל עם 2 משת"פים ימניים, והשבוע גם גנץ משנה כיוון. אחרי שהסכים להקים ממשלה -תחילה בראשותו- עם נתניהו, מה שטורפד בגלל דרישתו לקבל גם את תיק המשפטים, עשה סוויץ', ובצדק מבחינתו.
אחרי עזה זינקו מניות גנץ, ע"ח לפיד, והוא שוב נחשב כתקווה הלבנה היחידה. השת"פ שלו עם נתניהו, חיזק את שניהם, והחזיר את לפיד לגודלו הטבעי: סוג של בדיחה, ורעיל פוליטית ברמה שאדם נבון נשמר מלהתקרב אליו.
במצב דברים זה גנץ -שעד עתה חשש מבחירות- רוצה רק בחירות, בהם ידיח את לפיד ממעמד מנהיג השמאל וראש מפלגת השמאל הגדולה במחנה. לכן כשלפיד מאיים על בנט וסער בבחירות הברנז'ה לועגת.
זו גם הסיבה שלראשונה אחרי כמה מערכות לחרדים יש סיבה טובה לרצות בחירות, שעשויות להציב מערכת פוליטית ידידותית, שמובלת בידי נתניהו וגנץ ולפיד את ליברמן עוברים למעמד סרח עודף מכביד.
מהעבר השני אחרי הניהול הטוב של 'שומר החומות' (ומקודם הקורונה) המערכת הפוליטית מתחילה להפנים שתיקי נתניהו הם היסטוריה, וגם ביזיון.
עד התביעה הראשי, אילן ישועה, מוצג כשקרן מועד, ועדותו קורסת אל תוך עצמה כאילו היתה מגדל (לשעבר) בעזה.
עוד לפני תחילת החקירה בידי עוה"ד נתניהו, הן צור, כבר מספיקה השופטת הראשית (שאינה חשודה חלילה באהדה ל"נאשם") לתהות מדוע לא יוחזר התיק למשטרה, שזה השלב הבראשיתי בחקירה, טרום פרקליטות. בעברית מדוברת קוראים לזה לזרוק מכל המדרגות.
יותר ויותר אנשים (כולל בשמאל) משתכנעים שביבי עבר לינץ' בידי הפרקליטות-משטרה, וזו התפתחות שעשויה לחולל רעידת אדמה, בעיקר פוליטית, ולהכריע את התיקו שנוצר בגלל משפט נתניהו, שהרתיע לא מעטים מלהצביע לו. אם המשפט ימשיך להתנהל בדפוס זה, יפעל כבומראנג ויביא רבים להצביע לו, כהזדהות עם נרדף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.