שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.
ישנם בתים שהרגעים המאושרים שלהם, הם אותם רגעים בהם הם שומעים על אחרים עד כמה חייהם איומים ונוראים.
הבעל פונה לאשתו ואומר: "אין כמוך בעולם, כי תראי איזו אשה רעה נמצאת מעבר לקיר הסמוך".
האשה אומרת לבעלה: "אתה הבעל המדהים ביותר בעולם, כי חברה שלי בדיוק אתמול סיפרה לי שבעלה משמיץ אותה ואפילו מידי פעם חובט בה".
כאשר בני זוג נמצאים במצב של חוסר אונים, ותמיד הם חשים האחד כלפי רעהו את היחס המנוכר והרע ביותר בעולם, הם מצליחים לשמוח רק כאשר הם שומעים על רע גרוע יותר.
מה מבדיל בין בני זוג מאוכזבים לבין בני זוג מאושרים?
מה מבדיל בין בני זוג שכל אחד מסתכל על רעהו בתור 'האדם האחרון שבדור שהתחתן איתו', לבין בן זוג שמסתכלים האחד על רעהו במחשבה: 'אתה הראשון והמוצלח ביותר, וזכיתי להיות לך לאשה, או להיות לך לבעל'?
רבי שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה, שהיום חל יום פטירתו, כתב פעם מכתב לרופא בכדי להמליץ על אדם מסוים שיקבל אותו מעבר לשעות הרגילות של קבלת הקהל.
כאשר הוא בא לסגור את המעטפה, הוא נזכר שאינו יודע את שמו של הרופא. את שם משפחתו הוא זוכר, את שמו הפרטי הוא לא זוכר, והוא ניסה לחפש את השם בספר הטלפונים.
אותו אדם שהיה אמור להיעזר על ידו, האדם נשוא המכתב, התנצל ואמר: "כבוד הרב! לא משנה".
אמר לו הרב: "חלילה! אם אני יכול לרשום את שמו הפרטי זה יראה לו הרבה יותר קירוב הדעת והוא יתייחס ביתר רצינות למכתב הזה".
אמר לו אותו אדם: "אבל אני חש שלא בנוח להטריח את כבודו מהסלון עד למטבח ולנבור שם בספרי הטלפון עד שימצא את שמו הפרטי של אותו דוקטור".
אמר לו רבי שלמה זלמן אויערבאך את המשפט הבא:
"יקירי! אם לא בכדי לעזור ליהודי, למה באנו לעולם הזה?".
אדם בעל שיעור קומה כמוהו, אדם עם עמל תורה כמוהו, יודע שלהשגות רוחניות ניתן גם להגיע בשמים.
לעולם הזה הגענו בכדי לעזור ליהודי, וזה מה שמבדיל בין זוגות מאושרים לאחרים!
אדם שמגיע על דעת להעניק, על דעת לתת – לעולם לא מתאכזב.
בבית מלון אתה מגיע על דעת לקבל, לעבודה אתה מגיע על דעת לתת.
להיכן אתה מגיע כאשר אתה נוחת בבית בסיום יום העבודה?
האם למקום שבו אתה רוצה להעניק, או למקום שממנו אתה רוצה רק לקבל?
אם באת על דעת לקבל – מן הסתם אתה הולך להתאכזב.
אם באת על דעת להעניק – כל מה שתקבל יהיה בשבילך הפתעה גדולה ותרגיש שאין כמו רעייתך בעולם.
לאחר פטירת רעייתו של רבי שלמה זלמן אויערבאך, אמרו לו תלמידיו קודם קבורתה: "כבוד הרב! זה הזמן לבקש סליחה מהאשה".
הוא הגיע ואמר לה: "רעייתי היקרה! אין לי על מה לבקש ממך סליחה ומחילה, כי כל חיינו היו על פי השולחן ערוך. אבל בגלל שכך נהוג, אני מבקש ממך מחילה וסליחה וכפרה".
כי מי שמגיע על דעת לתת, לעולם לא מתאכזב, ולעולם אין רגעים של חוסר אושר בינו לבין רעייתו.
יהי רצון שנזכה ללכת בדרך הזו, ולהרבות אהבה ואחווה שלום ורעות מבית ומחוץ.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.