"היום בתניא" יום ד' יח ניסן
תניא לקוטי אמרים
המשך פרק מא עמ' 112
שנה פשוטה
"וגם יתבונן":
לפנינו תחום נוסף להתבוננות לפני התפילה, להגיע ליראתו יתברך - התבוננות במעלת האור האלוקי, הנמשך עליו עם לימוד התורה וקיום המצוה אותם הוא עומד לבצע.
במסגרת זו עליו להתבונן: "איך שאור אין סוף ברוך הוא" (הנמשך להחיות את העולמות והנבראים בשני האופנים הכלליים שהם) "הסובב כל עלמין" "וממלא כל עלמין". כשאור זה הנמשך לדברים שבקדושה (לעומת החיות של שאר עניני העולם), הוא בעצם רצונו ההעליון (והפנימי) של הקב"ה "המלובש באותיות וחכמת התורה או בציצית והתפילין הללו". הנה, בעת שהוא קורא בתורה, או בעת שהוא מתלבש בציצית ובתפילין. הוא ממשיך בזה את אורו יתברך עליו, על נשמתו, "על חלק אלוקה ממעל שבתוך גופו" - גילוי, שמביא את האדם "ליכלל וליבטל באורו יתברך".
...
"ודרך פרט":
בנוסף להתבוננות במעלה הכללית המשותפת לכל המצוות, בהמשיכם את אורו יתברך עליו. מציע רבנו, גם להתבונן (לפני התפילה), בהשפעה הפנימית המיוחדת למצוה זו אותה הוא עומד לקים -אם זו תפילין או ציצית וכדומה.
...
כשהיראה נטולת רגש:
גם אם לאחר כל בחינות ההתבונונת שדובר עליהם לעיל, "לא תפול עליו אימה ופחד בהתגלות לבו".
הנה, אם הוא "מקבל עליו מלכות שמים" "וממשיך עליו יראתו יתברך בהתגלות מחשבתו ורצונו שבמוחו", וקבלה זו היא אמיתית אצלו בלי שום ספק. הרי שגם במצב זה, יוגדרו התורה והמצוות שהוא יקיים מחמתם כ"עבודה שלמה" וככל עבודת עבד לאדונו ומלכו.
ביהודי קים טבע הנטוע בנפשו שלא למרוד בה'. יתכן מאד שטבע זה יהיה רדום. אבל כאשר האדם מעוררו, וברצונו שבמוחו הוא נחוש לקבל עליו את מלכותו ויראתו יתברך. הנה, גם אם נכונות זו אינה משולבת ברגש (ופחד) שבלב, תוגדר כאמור עבודתו כ"עבודה שלמה".
הערה: נזכיר שגם באהבת ה', יש מציאות כזו שהאהבה היא בלי רגש בוער בהתגלות הלב, כמבוואר לעיל תחילת פרק טז.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
*מועדים לשמחה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.