הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום שישי, 5 במרץ 2021
כשאתם תגידו שזו גאוותינו וזו גדולתינו
ארועי שושן פורים התשפ"א
זעקה אילמת של אלפי יהודים, אבות אמהות וילדים
אשר נרדפו על לא עוול בכפם רק בשל היותם "חרדים"
בתמיכת של המפלגות החרדיות
הכאב וההשפלה שחש כל יהודי חרדי ביום שושן פורים התשפ"א, מסרבת לדעוך ולשקוע, והיהדות החרדית עודה שרויה בהלם מוחלט נוכח התפרצות השנאה והרדיפה והאפלייה בפני ילדים ומבוגרים, אבות ואמהות אשר כל 'חטאם' הוא רצונם לחוג את חג הפורים בירושלים.
נגיף השנאה אותו חשפה 'משטרת ישראל' ביום זה עורר עוד פעם הלם מוחלט ותדהמה, ובאם עד היום לאורך כל התקופה תירצה המשטרה את רדיפת הדת ב'דאגה לשלום הציבור' כאן התגלה עוד פעם שרוממות החוק רחוק מלעמוד לנגד עיניהם, כי אפי' החוק דיבר רק על תחבורה ציבורית ואילו קלגסי המשטרה הפעילו אותו על כל בעל חזות חרדית, באמצעות אפרטהייד שמנע כניסת חרדים, מנע מתן עזרה לאלפי ילדים והוריהם שצעדו רגלית בחום הקופח, מנע יציאת חרדים מירושלים עד חצות ליל ללא שום היגיון וסיבה, ובעיקר גילה את העובדה שגם אם רוממות הקורונה בגרונם - מטרתם העיקרית היא חרב הפיפיות אשר ישפיל ויבזה אנשים נשים וטף המעיזים להתלבש ולהגדיר עצמם כחרדים לדבר ה'.
החרש החרשתם בעת הזאת
אליכם חברי הכנסת החרדים.
אתם שהבטחתם שברגע האמת, תהיו שם.
אתם שהזהרתם לפני מערכות הבחירות האחרונות,
שאם ח''ו לא יהיה לכם כוח משמעותי בכנסת, נהיה למשיסה,
ורק הצבעה לג' או ש''ס, תייצר נציגות חרדית חזקה שתדע להילחם בשבילנו.
איפה אתם?
יום ראשון בצהריים, שושן פורים. כביש 1 ,כביש 443, כביש המנהרות, כביש עין כרם. פקקי ענק, טור אין סופי של מכוניות, ומאות משפחות שצועדות בחום בשולי הדרך. ילדים בוכים, תחפושות זרוקות בשולי הדרך, ידיים מונפות בתחינה לנהגים העומדים גם הם בפקק שיואילו לעצור, אך גם הם ידם קצרה מהושיע כל הרכבים מלאים. קטסטרופה במיטבה. מחסום משטרתי, שוטר מסמן בידו. חילוני עבור, חרדי עצור. מורה לרכבים לחזור כלעומת שבאו, בניגוד מוחלט לחוק. מאמין שראיתם את התמונות האלה, אבל בואו, אנחנו ננסה להסביר לכם איך הכאוס הזה נוצר.
ביום חמישי האחרון, בעוד מאות תל אביבים חוגגים במסיבות בלי שמירה מינימלית של ההנחיות, עם אכיפה אפסית עד לא קיימת של המשטרה, החליטו במשרד הבריאות שיש למנוע בכל מחיר את התקהלויות החרדים. כי ידוע זה מכבר במדינת ישראל, שאלה הדוסים לבושי השחורים, כוחם יפה להם בהפצת מחלות, ובשל כך, אין צורך חלילה להטיל סגר כללי על ישראל
בימי הפורים, למרות העלייה בתחלואה, נסתפק בעוצר לילי נחמד ונתעלם מהמסיבות ביום, אבל החרדים, חייבים למנוע מהם להתקהל.
ישבו להם חכמי חלם ודנו בשאלה הקשה. מחד, נתניהו לא מוכן להטיל סגר כללי על מדינת ישראל מאימת התקשורת, מאידך, החרדים. החרדים. חייבים למנוע מהם להתקהל. וכך התקבלה אחת ההחלטות השערורייתיות וההזויות ביותר שהיו פה, והיו פה כבר החלטות הזויות, ובוטלה
התחבורה הציבורית לירושלים ביום ראשון. כאמור, אין סגר על העיר, ע''פ חוק יכול כל אזרח להיכנס לעיר כרצונו, אך בדרך זו נמנע מהחרדים להתקהל. רעיון מצויין שמשום מה לא יושם על תל אביב וחיפה, למרות שגם שם היו התקהלויות. טוב נו, שם זה לא חרדים. הקטסטרופה הייתה רשומה על הקיר.
כן, אנחנו יודעים שהופתעתם מאוד מהתמונות הקשות, אבל תתפלאו, זה לא באמת היה מפתיע. ביטול התחבורה הציבורית, בזמן שאין סגר ואין מניעה חוקית מלהגיע לירושלים, היא מתכון בטוח לכאוס. אבל מי היה יכול לנחש?
ואת ההחלטה החצופה הזו, שנועדה מתחילתה ועד סופה להתעמר בחרדים ולהמשיך במגמת הצגתם כמפיצי מחלות, קידם כמובן ידידיכם האהוב, זה שרצתם לחתום לו נאמנות לפני שבוע.
תגידו, אתם השתגעתם?
אתם עד כדי כך מזלזלים בבוחרים שלכם, האנשים הקטנים
שבעזרת הפתק שהם שלשלו לקלפי, נבחרתם לכהן בכנסת?
מילא, כבר הספקנו לשכוח את המכות שחטפנו מבריוני המשטרה, את המהלומות שחילקנו לנו הפרחחים במדים, את מכתז"יות הבואש שעשו בנו כרצונם, את הסגרים שהוטלו רק על הערים החרדיות (בהמלצת יענקל ליצמן), את בתי הכנסת שנפתחו אחרונים לאחר שכל שאר המשק נפתח, את הגדרתינו כמפיצי מחלות ע''י ראש הממשלה לנשיא מדינת אוקראינה, את הילדים הקטנים שנתקעו מול גבולות אוקראינה, ואת השתיקה המביכה והמכעיסה שלכם אל מול כל זה, הספקנו לשכוח, אולי.
אבל גם עכשיו, שבועיים לפני הבחירות, לא חשבתם פעם אחת, ברגע האמת, לעמוד מול נתניהו שר''י, ולהסביר לו שעד כאן, עד כדי כך אתם לא סופרים את הבוחרים שלכם? היה כ''כ קשה להרים טלפון לנתניהו שר''י, כן, לאותו מספר שהוא התקשר לבקש את חתימתכם על מסמך הנאמנות, ולומר לו שיש גבול לכל תעלול?
פעם אחת, לפני הבחירות, הייתה לכם הזדמנות להוכיח לבוחרים שלכם, רגע לפני שתבקשו את הקול שלהם שוב, שברגע האמת אתם מוכנים להתאבד בשבילם, להילחם בשבילם.
אבל לא, גם הפעם אתם בחרתם לשתוק. רק בשעות הצוהריים המאוחרות, כשהבנתם לקראת איזה פיגוע אלקטורלי אתם הולכים, נזכרתם להוציא הודעות דוברות נזעמות.
איפה הייתם ברגע האמת? איפה?
איפה הייתם ברגע האמת לעזור לציבור, כמגזר, להפסיק להיות שק החבטות של נתניהו ומשרד הבריאות. באיזה זכות אתם הולכים לבקש את הקול של הבוחרים שלכם שוב בעוד שבועיים.
האמת צריכה להיאמר אתם, שבמשך כל שנת הקורונה לא הייתם שם בשבילם אפילו לא פעם אחת, וגם עכשיו, ולו רק בגלל הבחירות, לא הייתם שם. ולא, הודעות דוברות נזעמות בחמש אחרי הצוהריים לא בדיוק עוזרים לנו.
הכאוס הזה היה רשום על הקיר כבר מיום חמישי, הקטסטרופה הזו הייתה צפויה מהרגע הראשון שמשרד הבריאות העלה את הרעיון החצוף הזה,
ובמקום להילחם בזה, להתאבד בשבילם פעם אחת,
בחרתם גם הפעם, כמו כל השנה האחרונה, לשתוק.
בי' בניסן גם הם ישתקו.
כשאתם תגידו שזו גאוותינו וזו גדולתינו,
הם יגיגדו שזו אולי גאוותכם וגדולתכם,
אבל זה לא קשור אלינו. , כי את האימון שלנו, איבדתם. כי ברגע האמת, נאלמתם ונעלמתם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.