מאת פישל קדוש
המימד השני של המימד החמישי
ערב הבחירות האחרונות (שבט תש"פ), מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד שמונה בידי אמיר אוחנה מורה לחקור את פרשת 'המימד החמישי' בה מככבים מפכ"ל המשטרה המודח, רוני אלשיך, יקיר הברנז'ה בעקבות "טיפולו" בתיקי נתניהו ויו"ר 'כחול לבן', בני גנץ. המשטרה ממסמסת (בהשראת מנדלבליט).
ויהי אחרי הבחירות, בני גנץ, הנחקר הראשי, נותן תמיכה מלאה למנדלבליט (ניגוד אינטרסים? הצחקתם), וממנה את יקיר החונטה, ניסנקורן, כשר המשפטים. כמו ברפלקס מותנה, תיק 'המימד החמישי' מוסר מסדר היום, וכבונוס מנדלבליט מודיע כי גנץ (כזכור זה שהחזיר לו את השליטה ב"מערכת") אינו חשוד.
צירוף מקרים.
עוברת שנה. ערב בחירות תשפ"א, מתחיל המאמץ הלאומי לאילוץ גנץ להסיר את רשימתו, כדי שחלילה לא יבזבז קולות ל"צד הנכון". ואז, פתאום עכשיו, פתאום היום, י"ז באדר תשפ"א, 3 שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת ידיעה לאקונית: "חוקרי הרשות לתחרות והגבלים עסקיים ערכו חיפוש בביתו של אחד מבכירי החברה לאחר שביהמ"ש מצא חשד סביר לעבירות של הצגת מידע כוזב וקבלת דבר במרמה. לפי החשד, החברה קיבלה מהמשטרה כ-4 מיליון שקלים כחלק מהתקשרות פגומה עבור פיילוט של מכירת טכנולוגיה מתקדמת".
כבר אמרנו, צירוף מקרים. טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל תמיד זה קורה להם בזמן הנכון, ותמיד הם טוחנות את האויב ומגוננות על נאמני ה'מאפיה'.
רק תזכורת באיזה מדינה אנחנו חיים, ומי שולט בה (בנו).
זה היה המימד השני של ה'מימד החמישי'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.