חלק א :
הקב״ה ברא את העולם בששת ימי בראשית וכל פרט ופרט ואפילו הפרטים הקטנים ביותר בבריאת העולם, היה בעל משמעות עצומה.
וכך אומרת הגמרא, רבי עקיבא היה דורש תילי תילים של דרשות על כל תג שכתוב בתורה. האדם חי חיים שהם בערך, וצריך לדעת שלבערך אין ערך. התורה הקדושה מלמדת אותנו איך כל תג וכל מילה שנאמרה בתורה, יש לה משמעות עצומה לבריאה ולהמשך קיום הדורות.
והתורה הקדושה היא העמוד שידרה של כל הדורות כולם וממנה ישתו העדרים. אין דבר שלא נכתב ונחתם בתורה, וכל המהות של החיים של כל אדם ושל העולם כולו, יונק חיות מהתורה הקדושה.
והנה כשנסתכל ונתבונן בבריאת העולם על כל דבר שהקב״ה ברא, נאמר ״ויהי כן״. אבל על דבר אחד לא נאמר כן, וזה על בריאת האור. על זה לא נאמר כן, ודרשו רבותינו הקדושים (ילקוט תהילים תריח) אמר הקב״ה לרשעים, אני בראתי העולם בכן, שנאמר (בראשית א ז) ״ויהי כן״. אתם אומרים ״לֹא כֵן״ שנאמר, ״וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן״ (משלי טו ז) חייכם, ״עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט״ (תהילים א ה) ודברים אלו צריכים ביאור והבנה.
והנה מובא במדרש, ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר״ בכל העשיות נאמר בהם ויהי כן, וכאן לא נאמר ויהי כן. שראה הקב״ה שאין הרשעים כדאי להשתמש בו, והבדילו וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.
וכן מובא בגמרא (חגיגה יב) ולפי זה פירשו, אני אמרתי ויהי כן. דהיינו, אף ביום הראשון ואתם אומרים לא כן, אתם גרמתם שלא נכתב ויהי כן. על כן לא יקומו רשעים במשפט. וכן מובא בספרים הקדושים, דאהרון בכוונת המנורה, המשיך האור הגנוז לבית המקדש.
וזהו מה שפירש רש״י, ויעש כן אהרון, להגיד שבחו שלא שינה. כלומר, בטוב כוונותיו האיר במקדש האור הגנוז, נמצא שלא שינה הכ״ן, דהווי כאילו נאמר גם במאורות ויהי כן, כמו בשאר הימים, וזהו ויעש כן דייקא שלא שינה. ועל כן אמר הקב״ה בעשית המשכן, ״וכן תעשו״ שבהקמת המשכן יהא מתוקן הכ״ן של בריאת העולם שנחסר, בבריאת האור. ואהרון הכהן בהדלקתו, ישלים שיתגלה האור.
והנה הדברים מפחידים את הרעיון, ונבאר הדברים. הנה בששת ימי בראשית הקב״ה ברא את עולמו בחן, בחסד וברחמים ובחכמה, שכמה שעוברים הימים והקידמה בעולם גדלה, מבינים מיום ליום איך הדבר הקטן ביותר שברא הקב״ה, הוא דבר עצום שאין לעולם תפיסה והבנה בו כלל.
הכל בנוי בחכמה עצומה, רק נסתכל על גוף האדם, כמה שהעולם מתקדם והרפואה מתקדמת, הדבר הקטן ביותר שהקב״ה ברא, אין להבין ואין להשיג. מאות שנים יושבים עשרות ומאות אלפי חוקרים, וחוקרים ודורשים ומסיקים מסקנות והם לא מצליחים לרדת לסוד כל דבר קטן שהקב״ה ברא.
אם יסתם אחד מהם או אם יפתח אחד מהם, אין האדם יכול לחיות ולהתקיים. וכך כל דבר ודבר בבריאת העולם, חכמה עצומה. וכן כל תג ומילה ורמז הרמוזים בתורה, הכל שריר ובריר וקיים לדורי דורות. והתורה הקדושה היא העיקר של העולם, וממנה ישתו כל העדרים.
והנה מחויבים אנו לדעת כל יסוד של התורה, משום שהידיעה משלימה את הנפש. וכשנתבונן בבריאת העולם, על הכל נאמר כן, ועל האור לא נאמר כן. והקשו רבותינו, מדוע לא נאמר כן על האור, ואמרו רבותינו האור הוא כח עצום לראות את הכל מקצה לקצה, ולא רק לראות בראיה גשמית בעיני האדם, אלא האור הוא כח רוחני לראות כל דבר לעומק שלו.
וכן בכל חיי האדם, איפה ולמה טועה האדם, משום שמה שעושה הוא רואה ראיה לא נכונה. אפילו שהראיה שלו מובנת לו על פי השכל, אבל השכל קשור לאור הרוחני, והשכל יש לו מגבלות. לא כל מה שהשכל חושב ואומר הוא הנכון, לשכל יש משחדים רבים.
והשכל של כל אדם בנוי בצורה מורכבת מהעבר, מהעתיד, מהמקום שחי בו. ממשפחתו, מהצרות שלו, מהיצרים. השכל הוא כח שבנוי ממרכיבים רבים, זה לא דבר שווה לכל נפש ולא דבר צפוי, אלא זה כוח מורכב מאוד.
והראיה של האדם לראות את הדברים בכוח האור הרוחני, שזה האור של התורה שנברא בששת ימי בראשית, הקב״ה לקח את האור הזה וגנז אותו בתוך התורה. ומדוע, כי ראה הקב״ה שיהיו רשעים בעולם, שהם יקחו את האור הזה שהוא אור בהיר וברור, וישתמשו בו לדברים מסוכנים, ויעשו בו כלי לחורבן ולקילקול.
הקב״ה לקח את האור הזה וגנז אותו בתוך התורה הקדושה. וכמו אדם שיש לו יהלום יקר ופוחד שיגנבו לו את היהלום ומסתיר אותו במקום מסויים, כך הקב״ה לקח את האור וגנז, הסתיר אותו בתוך התורה הקדושה.
ולכן לא נאמר כן, בבריאת האור, כי הרשעים נשמותיהם רצו את האור לרישעות, ולכן הם אמרו לא. הם לא רצו שהאור ישמש רק לקדושה ולטהרה ולהגינות, אלא רצו להשתמש באור לכל רישעותם ורוע לבם ונפשם, ולכן האור הוסתר.
והנה מבריאת העולם לא היה כן על האור. והכן שנאמר על האור, נחסר בתורה בגלל הרשעים. עד שבא אהרון, ויעש כן. הוא החזיר והביא את הכן שנחסר בבריאת העולם, ולכן כאשר קוראים בפרשת השבוע את ענין המנורה, וקוראים ״ויעש כן״ יחשוב בדעתו ויכון בדברי התורה הקדושה, ויעש כן, שזה על בריאת האור שנחסר הכן, והכן הזאת הייתה עומדת ומצפה לכן, שיחזור לעולם על האור, ופה החזיר אהרון את הכן.
ונדע, כאשר מכוונים את זה בקריאת התורה, מורידים אור לעולם וברכה לעולם וישועה לעולם. והכן של הדלקת המנורה במשכן, משלים את האור שנחסר מבריאת העולם.
ומובא ברבנו ה״בני יששכר״ (מאמר כסלו ב ב), והמנורה מכוון נגד התורה ״כי נר מצוה ותורה אור״ (משלי ו כג) ועל זה נרמז, שבעת קני המנורה. כי על התורה נאמר ״חצבה עמודיה שבעה״ (משלי ט א) אלו שבעה ספרי תורה. (שבת קטז) ואהרון הכהן בהדלקת המנורה, האיר את האור הגנוז בתורה לכל העוסקים בתורה בטהרה, שהמה רואים ומשיגין מה שאין אחרים רואים.
ולכן חכמי ישראל נקראים בשם ״עיני העדה״ (במדבר טו כד) כי המה רואים גם דברים הנסתרים מאחרים. ולכן נאמר במנורה, ״מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערוך״ ( ויקרא כד ג) עדות היא לבאי עולם, שהשכינה שורה בישראל. (שבת כב) כי בהדלקתו נתגלה לחכמי ישראל אור מופלא של אור שבעת הימים וממנו הכירו כל באי עולם שהשכינה שורה בישראל.
וכך היה במנורה, שהיו מסתכלים בה והיו רואים כל דבר שיש בעולם. היו מסתכלים על חבית סגורה ויודעים מה יש בתוכה. ובעוונות משנחרב בית המקדש ואין לנו המנורה, ובעוונות הרבים גלינו מארצנו והתרחקנו מאדמתינו, איבדנו את הראיה הנכונה באור הבהיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.