מאת: חרדי בעולמו
אתמול נפלו בישראל כמה דברים, שמכנה משותף אחד להם: ישראבלוף במיטבו.
1.המוני שלומי אמוני ישראל, התכנסו להפגנת רבבות ולליווי מיטתו של זקן רבני בריסק. כל מהדורות החדשות היו מלאות ברעתם של החרדים, המפרים את תקנות הקורונה. שהרי ממשלת ישראל ירום הודה החליטה שלהלוויה מותר לצאת רק עשרים איש. לשאלה, מה בין זה לבין הפגנות בלפור, התקבלה התשובה: שזה מותר עפי חוק וזה אסור עפ"י חוק. הבנתם? לא שבאמת יש הבדל, אלא שלזה החליטו המחליטים לקרוא 'חוקי' ולזה החליטו המחליטים לקרוא 'לא חוקי'.
- אתמול בחצות פקע החוק המאפשר את אי גיוסם לצה"ל של בחורי הישיבות. מבחינה חוקית, מהיום כל רבבות לומדי התורה הופכים להיות 'עריקים משרות צבאי'. כמובן שכל רודפי הכותרות (והחרדים) מיהרו לפרסם ש'במשמרת שלי זה לא יקרה' 'רק תצביעו לי, והכל יבוא על מקומו בשלום'. העובדה שלאורך כל ממשלות ישראל, לא גויסו בחורי הישיבות, אינה רלוונטית. 'אל תבלבל אותי עם עובדות', נהוג לומר במחוזותינו.
- על אף הסתייגותם של גדולי הרבנים מיציאה והשתתפות בכינוסי המונים - כולל הנפטר בעצמו, הרב שיינר זצ"ל - אעפ"כ ולמרות זאת, יצאו המוני חרדים ויראי השם ללוות את הנפטרים. לא ראינו שום הוראת-היתר של רבנים להשתתף הפעם בהמונים וכנראה 'צא וראה מאי עמא דבר'. נראה שלציבור פשוט אין כוח להמשיך בסגר (לאלו שנוהגים כך, כמובן).
- אתמול גם הוחלט על הגדלת הקנסות. כאילו יש הבדל בין 5000 כפול אפס ל 10,000 כפול אפס
המכנה המשותף של האירועים כולם הינו אחד: יש כאן ישראבלוף אחד גדול. הכל כאילו מתנהל במצוות המנהיגים/רבנים, אבל בסופו של דבר כל פרט עושה מה שבא לו ובעצם אין שלטון מרוכז. לא ברמה של המדינה כולה ולא ברמה של הציבור שלנו.
בציבור הכללי, יש לזה רקע מובן יחסית. זה כבר הרבה זמן שהכל נמדד כאן לפי מידת השפיטות והחוקיות שלו. המשפטיזיציה של כל דבר בישראל הביא לכך, שמה שאינו 'משפטי' אינו קיים.
באה הקורונה וחשפה שמה שקרוי 'משפטי' הינו בעצם הסכמת כמה פוליטיקאים ובכך שמטה גם הבסיס הזה להישמעות הציבור.
לפתע הבין העם היושב בציון שההבדל בין 'חוקי' ל'לא חוקי' אינו משהו מהותי, אלא שמשום מה כך החליטו כמה ריקים ופוחזים. זה התחיל בחוסר הבנה של ההגיון למה מותרים עשרה אנשים בחנויות - בלי קשר לגודלם , המשיך באותה שאלה על בתי כנסת (גם בשטיבל וגם בהיכלות ענק הותרו אותו מספר משתתפים), המשיך בהוראות מוזרות ומגוחכות אחת יותר מהשניה והגיע עד למצב שפשוט ברור גלוי וידוע שהכל כאן ישראבלוף.
זה לא שמישהו חושב שבשל פקיעת ההסדר החוקי, יגויסו בחורי ישיבה. אפילו אלו שעושים את העניין לקרדום לחפור בו מנדטים, יודעים שאין לזה שום השלכה על עולם המציאות. ברור לכולם שבעז"ה קול התורה ימשיך הישמע בגאון בבתי המדרש, בלי קשר למה שיחליטו יושבי-קרנות-המשפט. אם יש אי מי שחושב שבשל 'אי חוקיות' הסדר דחיית הלימודים, ישתנה משהו באופן מעשי, פשוט אינו חי את המציאות כאן.
אבל אצלנו זה כן חדש-יחסית. עד עכשיו הורגלנו לחשוב שהציבור מונהג באיזושהי דרך ע"י 'גדוילי הדור'. לפתע נהיה ברור כשמש מסנוורת, שכל אחד עושה מה שמרגיש לו נכון באותו רגע. אף אחד לא בודק ולא שואל האם נכון ללכת להלוויה רבת משתתפים. האם זה מותר הלכתית? האם זה אסור הלכתית? או שמא 'איש הישר בעיניו יעשה'?
נדמה שהמציאות מלמדת אותנו, שהבלוף שהציבור כאילו נשמע לקול הרבנים, מתפוגג ומתפורר מאיליו.
מן הסתם, עדיין רוב הציבור יצביע בבחירות הקרובות למען האות הקדושה, אבל מסתבר שהדבר לא נעשה באמת מתוך הישמעות לקול הרבנים או לדעת התורה, אלא רק מתוך כך שמה שעושים, זה מה שעושים.
במצב כזה, נראה שעתידה של יהדות התורה המאורגנת, מוטל בסכנה ברורה ומיידית. אם לא יחול שינוי בהקדם - ובמילה 'שינוי' הכוונה היא התחלה של שמיעת קול העם ודעת הציבור - הרי שהסבירות היא שמספר המצביעים למפלגות החרדיות הרשמיות, יפחת וילך.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.