חלק א :
ישנם שבע מידות יסודיות בחיי האדם, שכל דבר שאדם עובר במהלך החיים, עוברים דרך המידות האלו והם: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.
וכך על האדם לדעת, אין שום רגש, שום החלטה, שום מהלך שעובר האדם בימי חייו, שלא עובר דרך אחת מהמידות האלו. והנה המידות האלו הם מידות פרטיות, מיוחדות. אהבה, זו מידה פרטית. יראה, גם היא מידה מסויימת שאדם ירא מדבר מסוים וכן הלאה. אבל מידת היסוד, היא מידה כללית שכל המידות שותפות בה.
ונמשיל את הדבר לצרור מפתחות, כל מפתח יש לו את הדלת המסויימת שהוא פותח. ומלבד הדלת המסויימת הזאת, הוא לא יכול לפתוח דלת אחרת. כך כל מידה היא מסויימת, אך יש מפתח שהוא כולל את כל הדלתות והוא פותח אותן.
כך בחיי האדם, כאשר רוצה לקחת החלטה ולעשות דבר מסוים, חייב הוא להתייעץ עם כל השבע מידות שכלולות בו. והנפש של האדם מהר עוברת בין כל השבעה מנהלים ומנתבת באיזה מידה צריכים לפעול. האם במידת החסד או הגבורה או התפארת וכו׳.
ואדם ירא השם, מניח את המעשה שעושה בכונה ראויה, על המידה הראויה, ולא מלביש מידה מסוימת על הנהגה שלא שייכת לה, כי אם מלביש מעשה על הנהגה שלא שייכת למעשה, גורם לבילבול ולחוסר הבנה ולעירבוב של הטוב ושל הרע יחד, והדברים לא מחזיקים זמן מרובה.
אך כאשר הכל דבר דבור על אופניו וכל דבר בסדר הטוב וכל מידה מונחת במקום הנכון שלה ובנוי על המידה, המעשים הראויים לעשות באותו מידה, האדם מגיע לתיקון השלם ומיד יכול לבנות על האבן של המצוה הקיימת, עוד אבן ועוד מצוה וכך מצוה גוררת מצוה.
וידע האדם שמידת היסוד היא כוללת את כל המידות כולם. מידת היסוד היא מפתח שפותח את כל הדלתות וכל מידה יכולה למצוא משכן ומנוח לעצמה, בכח מידת היסוד. ועל ציון של אחד מקדושי הדורות ביקש שיכתבו שהיה ״נודע בשערים״ וביאור הדברים, שהיה לו כוח מידת היסוד. כי מי שיש לו מידת היסוד, כל השערים לפניו.
והנה העבודה בימים אלו לתקן את היסוד. וכאשר היסוד מתוקן, הכל מתוקן. וזה העומק של התפילה ״אל תזכור לנו עונות ראשונים״ וקשה, מה עם העונות האחרונים, אלא אם יורדים עונות ראשונים, מיד יורדים כל העונות האחרונים. וכאשר יכפה אותו יצרו לעבור על אחת ממצות התורה, מיד ילך לפסוק בתורה שמצוה אותנו על מצוה או חטא מסוים זה, ועל ידי שילמד התורה והפסוק, יתחזק בנפשו ויהיה לו כח להכניע את יצרו.
וכל חייו ידע שהמלחמה עם היצר הרע, היא מלחמה עדינה ומלאה תעתועים. וחיב האדם להתעקש וללכת בעורמה עם יצרו וכל מעשיו יהיו בחכמה גדולה.
הנה מצאנו דבר של פלא גדול.
דוד המלך הוא מהקדושים של עם ישראל ורגל רביעית בכסא הכבוד, וזכה שממנו יצא מלך המשיח, ולזכויות ולמעלות רמות. והנה הנביא מספר דבר פלא, כאשר דוד היה רדוף ע״י שאול המלך, שאול רצה להורגו, ודוד נמשח כבר על ידי שמואל הנביא.
דוד היה עם חבורת חיילים, בורח ממקום למקום, הגיע דוד לביתו של נבל. נבל היה אדם עשיר עצום ואשתו הייתה אישה צדיקה.
ומובא ברבותינו, שהיתה אחת מן הנביאות של עם ישראל. דוד צריך אוכל לחייליו ודוד שומע שנבל גוזז את הצאן וביום שגוזזים את הצאן, היו עושים יום חג ומשתה ומבקש דוד אוכל לחייליו.
שלח דוד כמה נערים לנבל, לבקש עזרה. נבל עונה לדוד בצורה קשה מאוד ובבוז נורא. דוד שומע את הדברים, אוסף את חייליו ומתכנן לעלות ולהרוג את נבל על דברי הנבלה אשר עשה.
כי יסוד גדול הוא, המורד במלכות בית דוד חייב מיתה. וכאשר מוכן דוד עם חייליו לעלות להרוג את נבל, אשתו אביגיל שהייתה צדקת גדולה, לקחה אוכל והלכה לדוד, השתחוותה לפניו, ביקשה סליחה ורומזת לו ואומרת לו, שהוא עתיד להתחתן איתה וכך היו הדברים.
דוד שמע את הדברים, הלך מן המקום ההוא ולא עבר זמן, נבל מת בחרב ודוד התחתן עם אביגיל.
והנה קשה, אביגיל צדיקה גדולה, מהנביאות שהיו לעם ישראל. איך אומרת לדוד, אני עתידה להתחתן איתך, הרי היא נשואה. ואם היא נשואה, כל רמז וכל דבר הוא אסור איסור גמור.
וכבר נשאלנו לפני כמה שבועות שאלה, מאדם שהתחתן עם אישה והכל על דעת שהיא בתולה, והנה בליל החתונה נודע לו שלא בתולה. והוא החליט בדעתו שענין הזה חמור מאוד אצלו. וכמו שמצאנו ברבותינו שירדו לעומק הדברים באישה שהייתה עם איש קודם, האם בנישואים שלה יש חלק, לבן שנולד מהאיש הקודם שהיה איתה, ופילפול ארוך ויסודות עצומים לימדו אותנו רבותינו בזה.
וכן רבנו ה״בן איש חי״ זצוק״ל מביא שאלה דבבגדד עיר מגוריו, היו נוהגים שהחתן והכלה אחרי החתונה היו נכנסים לחדר וסוגרים עליהם. ונשים רבות משתי המשפחות, היו מחכות בחוץ, וכאשר יוצא החתן אם אומר ״מזל טוב״, מבינים שהיו בתולין ואם לא, מבינים שלא...
ומקשה ה״בן איש חי״ זצוק״ל באישה שלא היו לה בתולין והמשפחה פחדה. ומהפחד עשו מעשה שיראה כמו שיש בתולין. ואדם היה בסוד הענין, ועכשיו עשה תשובה, ובא לרבנו ה״בן איש חי״ בשאלה, האם מחוייב לומר את זה לבעל, או לא. ומביא רבנו פילפול ארוך. וכן דעות של ראשונים ואחרונים אך בכול אופן ענין הבתולים, הוא ענין בעל משמעות גדולה מאוד, ורבו על דין זה הביאורים וההלכות והסודות הנשגבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.