טענת החילונים, כי במרחב הפתוח אין כל סיבה שיהיה שונה הלוויה או כל אירוע אחר להפגנה, אבל הבעיה היא 'החוק', הפגנה מאושרת על ידי החוק ואילו הלוויה החוק לא מאפשר. לא אכנס כאן לתוכן הענין (ראה פוסט אחר) אעסוק בענין במקום אחר, זה מזכיר לי תקופות אפלות. כאן אני מבקש לעסוק בחכי"ם החרדים הותיקים מכל הסיעות החרדיות
לשם מה שולחים אותכם לכנסת? בשביל לשבת בכסא המרופד, ליהנות מרכב ונהג צמודים ומכל כך הרבה תפנוקים, או שתפקידכם לעמוד על המשמר ולמנוע עיוותים לתקן היכן שצריך. איך זה, שבמשך כל כך הרבה שנים לא השכלתם לתבוע את תיקון החוק שיקבע כי לא רק הפגנה אלא כל אירוע דתי מותר יהיה לקיים אותו לפחות באותו סגנון ודרך של הפגנה
הראש החילוני חושב כחילוני, הנושאים הדתיים בכלל לא עולים לו לראש בשעות כאלו. אבל מי שמכנים עצמם 'חרדים' במיוחד משה גפני שהוא הותיק מבין האחרים שיושב כל כך הרבה שנים בכנסת, איך זה שבמשך כל השנים הוא לא עשה את המינימום לתקן את החוק שיתיר אירועים דתיים במצב כזה
אין זה אמת כי רק עכשיו נוצרה הבעיה, הרבה פעמים שמענו שוב ושוב כי מותר להפגין מפני שהחוק מאפשר זאת, ולא שמענו את משה גפני קם וזועק כי חייבים לאפשר תפילות ואירועים דתיים לפחות כמו הפגנה. הם זועקים חופש הדמוקרטיה ועלינו לזעוק חופש הדת
שימו לב, במשך כל השנה האחרונה מאז פרצה הקורונה לא שמענו שח"כ חרדי אחד יגיש הצעת חוק לתקן את העוול הזה להבטיח כי אירועים כאלו יכולים לעבור מבלי שיוכלו להשמיץ את החרדים כי הם מפירי חוק
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.