רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 20 בנובמבר 2020

"היום בתניא" יום ו' ד כסלו

 

"היום בתניא" יום ו' ד כסלו

קונטרס אחרון המשך פרק ד' (דבור המתחיל "להבין מה שכתוב בפרי עץ חיים") עמ' 310

גודל החשיבות של המצוות המעשיות:

מי שבבואו ללמוד  נתקל במצוה שלא יכולה להעשות על ידי אחרים (כגון  הוצאת המת שאין לו מלוים, או מצוה שצריך לקיימה בגופו כהנחת תפילין), הרי שקיום המצוה קודם.

וכן המעונין לעסוק בתפילה נעלית המוגדרת כ"עבודה רוחנית" שענינה "מוחין ויראה ואהבה שכליים". הנה, גם הוא אם יתקל בשעת מעשה במצוה שלא יכולה להעשות על ידי אחרים, תהיה המצוה קודמת.

"והטעם כנזכר לעיל" -  שבירור הניצוצות שנעשה על ידי המצוות המעשיות והמשכת העונג העליון מבחינת "לבנונית" הנפעל על ידן, נעלה ערכן מהנפעל בלימוד התורה ובתפילה המיוחדת הזו.

וכאן המקום להבהיר, שבתפילה ישנם כמה בחינות: המצוה להתפלל ולהביע בדבור את נוסח התפילה מידי יום (שהיא כשאר המצוות המעשיות). התפילה בבחינת "בכל מאדך" על החולה שאין מזור למחלתו, שעליה למדנו לעיל שבה נפעל "עיקר הבירור". והתפילה שעכשיו רבנו מדבר עליה, תפילה שכל ענינה התבוננות והתחזקות באהבה וביראה שכליים, שכאמור, המצוות המעשיות נעלות ממנה.

...

"ולדבקה בו":

קיום הוראה זו, באה לידי ביטוי עם הדבקות במידותיו יתברך.  אולם, מדגיש רבנו, כי הדבקות של האדם במידות העליונות, אינה אפשרית אלא "במציאותם" (בחיצוניותם) של המידות "ולא במהותם" (הפנימית).

"וכל שכן" שלא ניתן "לדבקה בו" ב"אור אין סוף" "במהותו" (הפנימית). שהרי "לית מחשבה (אין השגה) תפיסא בו", אלא רק במציאותו של האור וענינו ש"מחיה את כולם", אבל לא ב"מהותו" (הפנימית).

והנה, מבחינה זו, "גדלה וגבהה מעלת המצוות המעשיות ולימודם" (לימוד הלכותיהם), על הדבקות בה' שבאה עם האהבה והיראה השכליים והדבקות בה' כהוראת "ולדבקה בו" - וכמו שיתבאר פרט זה בהרחבה להלן.

...

חבר נכבד:

*מומלץ לשלב את התניא היומי בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.

בברכה!

הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד

*לעילוי נשמת רעיתי היקרה  מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה,  חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.

אין תגובות:

פרסום תגובה