"היום בתניא" שבת קדש ה כסלו
קונטרס אחרון המשך פרק ד' (דבור המתחיל "להבין מה שכתוב בפרי עץ חיים") עמ' קנו
הנפעל ב"מעשה המצוות":
ב"מעשה המצוות", כאשר האדם מכין למשל אתרוג למצותו, נמשכת לאתרוג חיות פנימית מהאור הפנימי שבספירות החיצוניות שבאצילות (שהן "נצח הוד יסוד").
ובאופן מיוחד, נמשך האור באתרוג בשעת קיום המצוות בפועל, כשהוא "תופס את האתרוג ומנענע אותו כהלכתו" בסוכות.
גם בלימוד הלכות האתרוג, לימוד שבו הלומד תופס בדיבורו ובמחשבתו, הן את "האתרוג ממש" והן את פרטי מצותו כפי שהן בהלכה. נמשך לדיבורו ולמחשבתו מלמעלה, אותו הגילוי ממש הנמשך באתרוג כשהוא תופס אותו בידו ומנענעו כהלכתו.
...
האור כפי שהוא במקורו:
נצין, כי בעוד שהחיות האלוקית לבריאת העולם, יורדת למטה על ידי "צמצומים ומסכים", המסתירים ומעלימים על האור המהוה את העולם. הנה, האור הפנימי הנמשך בעת קיום המצוות ולימוד הלכותיהן, יורד ממקורו למטה בדרך של "השתלשלות" (עילה ועלול) בלבד - ירידה שבה האור הנמשך למטה, נשאר כמהותו הפנימית כפי שהוא במקורו (ללא כל הסתר והעלם).
...
"מעשה אלקים המה":
נכון שמדובר כאן על המשכה הנעשית עם קיום המצוות. מבהיר אדמו"ר הזקן, ש"מעשה אלקים המה"- את עצם ההמשכה הנעלית הזו (כמהותה הפנימית כפי שהיא למעלה), יש ליחס להקב"ה (שהוא עושה את ההמשכה, ולא האדם מקים המצוה).
...
באהבה ויראה שכליים שונה הדבר:
כשהאדם מגיע ל"אהבה ויראה שכליים" שאותן הוא משיג עם התבוננותו בגדולת הבורא, יש לראות את המידות שהשיג כפרי עמלו ויצירתו.
והנה, אף שהאהבה והיראה השכליים שהשיג הם מעין המידות שבאצילות (ובהשגתן הוא מקים את "ולדבקו בו"). הרי, שאין כל ערך בין המידות שהשיג למידותיו יתברך כפי שהן למעלה.
שכן, האדם בשכלו (המוגבל) אינו יכול לתפוס ולהשיג את המידות העליונות (שהן על- שכליות) כמהותם הפנימית, אלא את "מציאותן" וחיצוניות בלבד.
מה שאין כן בהמשכה שעל ידי המצוות ש"מעשה אלקים המה" - שעצם ההמשכה מלמעלה נעשית על ידי הקב"ה עצמו.
...
חבר נכבד:
מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת.
בברכה, שבת שלום!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.