בעבר כאשר מינו כמה בנים כל אחד פנה לעיר אחרת, ומדובר היה במקומות שזקוקים היו למי שיבא וידאג לרוחניות של המקום, בימינו כאשר האדמורו"ת הפכה להיות מלוכה ובעיקר ביזנעס, לא רוצים ללכת למקומות שאין כסף, מחפשים מקומות גדולים היכן שגרים עשירים מהיכן שיוכלו לבנות לעצמם מלוכה מפוארת, והמטרה הרוחנית של האדמורו"ת נעלמת. לא נמצא אותם מגיעים לעיירות נדחות היכן שגרים יהודים בלי רבי, מקום שאפשר להציל מאות נשמות
יהיו מי שיטענו שבחסידות מסויימת הענין הוא המלוכה, אבל מעשית כאשר זה הופך להיות נטל על הציבור האם באמת זקוקים לכל כך הרבה רבי'ס באותו מקום? האם חסרים אדמורי"ם בבני ברק או ירושלים?
נכון שיש כאן עוד צד שחייבים לקחת בחשבון שלא טוב לגדול יותר מדי, וכאשר קהילה גודלת לטובתה ולטובת עתיד בני הקהילה שהיא מתחלקת לקבוצות קטנות יותר, זה מקשר בין האדמו"ר לחסידים ואף יוצר יותר פיקוח ובעיקר קשר בין חסיד לרבו, כאשר לאדמו"ר יש עשרים אלף חסידים, גם אם ירצה הוא לא יכול להקדיש לכל אחד זמן של חמש דקות בשנה לחשוב עליו או להתעניין במצבו
השבוע התלונן בפני חסיד של אדמו"ר ידוע מירושלים שהוא כמעט ולא מתייחס עוד ברצינות למה ששואלים אותו, הוא דיבר על לידת הבת ועל ילד חולה שיש לו והרבי דיבר כאלו שטויות שאין כל קשר לדברים, היתה לו הרגשה שהרבי עייף מכל כך הרבה חסידים
אין זה פלא מדוע צריך להכניס קוויטל עם השם בטרם שנכנסים, מפני שהרבי'ס הגדולים כבר לא מכירים חלק גדול מן החסידים ובשביל לא להביכם השם כתוב על הקוויטל
מאידך בחסידויות קטנות יחסית, האם שם צריכים כל כך הרבה רבי'ס? שומרי אמונים וסדיגורא עדיין לא כל כך גדולים שיצטרכו כל כך הרבה רבי'ס, טוב שהכריזו בשומרי אמונים רק על אחד אבל מנסיון למדנו כי בשומרי אמונים כל בן הופך לרבי
הרבי מסדיגורא קבע כי רק אחד יהיה רבי ועשה צעד חכם, אבל האם פוליטית זה יסתדר? האם האחים יחיו בשלום? האם זה ככה יהיה בסופו של דבר? נניח שימנו את כולם אדמורי"ם, הם הופכים לנטל ובעיקר זלזול בכל ענין האדמורו"ת. בעבר הם היו בודדים מספרם היה קטן התייחסת אליהם כמיוחדים, כאשר על כל רבי ממנים שמנה במקומו, זה כבר לא אותו דבר
לדעתי, בחסידויות גדולות צריך לפצל לכמה, בחסידויות קטנות רק אחד צריך למלא מקום
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.