מסופר
על מתופף (דראמער בלע״ז) שהתעייף באמצע אירוע ולא יכול להמשיך, ניגש מאן
דהו אל הכלים והדביק לו משהו על התוף המרכזי, וראו זה פלא, המתופף המשיך
ביתר שאת את מלאכתו. מה מתברר? האיש ניגש והדביק לו על התוף את התמונה של
חמותו, והוא היכה עליה ללא רחם וכך כילה את זעמו והוציא את תסכולו בהתיפוף
עוצמתי.
הסיפור
הזה סיפר לפני שנים רבות, מי שתושבי ירושלים ליוו אותו השבוע למנוחות בצער
ובכאב, אחד ממיוחדי תושביה, לב גדול וענק, ה״ה הרב אברהם שטינברג ז״ל והוא
בן ע״ה שנים, המתופף הירושלמי הראשון.
הכרנו
את ר׳ אברהם קרוב ליובל שנים, כל כולו מסכת של מסירות לזולת, בכל תחום
שהתעסק ופעל קיים בעצמו דברי חז״ל ׳לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהי קשה
כארז׳, בכל אירוע שעשה במסגרת עיסוקו ופרנסתו היה מוסיף משלו בשפע בל יחסר
המזג, בכל ביכנ״ס שהתפלל ידעו כי לא יחסר חלב וסוכר וקפה, וגם מיני מתיקה
וטעימה ועי״כ קיים את מאמר הגמ׳ ׳גדולה לגימה שמקרבת רחוקים וכו׳.
המבוגרים
מבינינו הכירו אותו בתור המתופף הירושלמי, כל אחד גם יודע ומכיר את
להבחל״ח הרב פסח קרישבסקי שליט״א כמתופף הירושלמי הותיק, אך מעטים יודעים
את ההיסטוריה איך הכל התחיל, ואספר לכם זאת כאן תנור ראשון.
אבי
ז״ל כידוע היה מנגן בקלרינט משחר נעוריו ואף התפרנס מזה והיה מנגן
באירועים חגיגיים כהכנסת ס״ת ושמחת בית השואבה והקפות ול״ג בעומר וכדו׳, אך
כיון שבירושלים אין עושים כליזמר בשמחות משפחתיים, היה מוזמן תכופות לנגן
בשמחות רק לשאר ערי הארץ, כאשר עיקר הכליזמר היה הוא וקלרינטו וליווי
אקורדיון לצידו. לרוב היה גם תוף דרבוקה, שזה התוף הערבי שבנוי מיריעת עור
מתוח עם קשירות על גבי כד חרס חלול שהוחזק מתחת לבית השחי וביד הפנויה היכו
במרכזו להוציא קול בס, וביד התופסת את התוף היכו בצדדי התוף להוציא קול דק
יותר, לפעמים גם היה איש נוסף שהחזיק 2 מצלתיים בשני ידיו ונוקשם זה בזה.
יום
אחד (לפני כ-55 שנה) הוזמן אבי לנגן באחד האירועים וראה דבר פלא, מערכת
תופים שנבנתה באופן כזה, שאיש אחד יוכל לבצע בו 4 פעולות תוך הפעלת 2 ידיו
ו-2 רגליו בו זמנית, כדברי נעים זמירות ישראל: ׳כל עצמותי תאמרנה׳,
דהיינו: תוף מרכזי שבנוי מעיגול עץ שמתוח עליו עור שקוף עם גלילי קפיץ מצד
לצד שיוצרים שילוב קול דקיק צלצלי נעים. מתחתיו, תוף עגול ענק שמכים עליו
ע״י דוושה רגלית (פעדאל) ובגלל גודלו הוא מוציא קול בס מפמפם. לידו בצד
ימין ניצב עמוד תלת רגלי עם צלחת פח דק בודד, ובצד שמאל עמוד נוסף עם 2
מצלתיים, כמו 2 צלחות הפוכות זה לעומת זה (צ׳רלסטון, אבי קרא לזה),
ובתחתיתו פעדאל שמגביה את הצלחת העליונה קצת ומוריד אותה בחזרה וע״י
ההתנקשות של שניהם, יוצא צליל מתכתי חזק.
אבי
ז״ל בירר היכן ניתן להשיג מערכת כזאת ורכש סט תופים והביא אותם הביתה,
לצורך כך נאלץ לבנות מדפים מיוחדים בגובה עבורם, כי גרנו מנין וחצי ילדים
בבית של 2 חדרי שינה קטנים וסלון קטן שגם שימש חדר עבודה.
עד
אז, לפני כל חתונה היו הולכים למורד רח׳ בהר״ן לגמ״ח הכלים של מרת שינדל
שטרן תחי׳ (אחותו של ר׳ אברהמל שטינברג) ובעלה הג״ר יוסף שטרן זצ״ל ר״מ
ישיבת תורה אור ולוקחים בהשאלה תוף דרבוקה ולפעמים גם נכנסו למטבח של האולם
ואילתרו פח ריק של מלפפונים בסיטונאות עם 2 מקלות כמו שהמלמדים שלנו היו
מכים אותנו בהם, וכך היה תורנות בין המשתתפים וכ״א תרם את חלקו בתזמורת
המאולתרת. אלו שיכלו להרשות לעצמם, שכרו את ר׳ פסח קרישבסקי שליט״א לנקוש
על אותו תוף קטן תוך כדי שירה בפה.
הרב
בנימין קלצקי ז״ל, דודו של אבי היה, וחיתן באחד הימים ההם את בנו ר׳
כתריאל ז״ל באולם של ישיבת פורת יוסף בגאולה, ואבי ז״ל החליט להפתיע בחתונה
ולהביא את מערכת התופים הזאת, באותה חתונה השתתפו בני המשפחה הקרובה שכלל
גם את אברמל שטיינברג שאמו הצדקנית מרת מלכה היתה אחותו של ר׳ ר׳ בנימין
קלצקי ז״ל, וגם ר׳ פסח קרישבסקי שליט״א שאביו ז״ל היה אח של המחותנת מרת
חנה קלצקי ע״ה. אברמל שטיינברג שכנראה כבר ראה אי פעם איך משתמשים במערכת
הזאת, קפץ על המציאה, נטל בידיו את 2 המקלות וניסה את כוחו לתופף ע״פ
הכללים, אחריו נטל גם ר׳ פסח את המקלות וניסה להשתדרג מתופו הקטנטן למערכת
המשוכללת החדשה.
כמנהג
ירושלים, הסיפור לא עבר בשתיקה ופרצה סערה, ׳פרצו חומות מגדלי׳ זעקו
הפאשקוילים, מנהג ירושלים שלא להביא כליזמר לשמחות ועתה נפרץ הדבר, היה לא
תהיה, בגופנו נסתום את הפירצה וכו׳ (הגר״מ דרוק היה אומר, שמדי פעם היה
מישהו עולה לבימה ב׳תורה ויראה׳ מעוז הסיקריקים בימים ההם, והיה מכריז ׳יש
כסף למודעה, למי יש פירצה׳?
אברמל
ראה בזה הזדמנות להתפרנס והגיע לבית אבי וביקש ללוות את המערכת לזמן מה.
אבי חשב שהוא רוצה להתאמן בהם, אך לא כך, אברמל עלה עם זה לזופניק והעמיד
את כל המערכת לפני בית הדין של העדה והדגים בפניהם איך זה עובד, והראב״ד
הגאון ר׳ פנחס עפשטיין פלט לעברו, ׳זה לא כליזמר, זה גיהאקט אין קאפ׳,
(תרגום הכי קרוב: ׳לקשקש בראש׳)
אברמל
חזר לאבי והודיע חגיגית שהוא רוצה לקנות את המערכת ושאבי יצייר לו על התוף
הגדול ׳שטיינברג׳ ומספר הטלפון שלו, וכך התחיל לתופף מדי לילה בחתונות
וחופף לכך השתדרג גם ר׳ פסח והתחיל לתופף על תופים שלימים וכל השאר
היסטוריה.
איש חמוד היה ר׳ אברהם ז״ל, חסדיו בסתר יכולים לפרנס ספרים שלמים, תמיד עם חיוך ומילה טובה וטפיחה על השכם.
ינוח בשלום על משכבו ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
בברכת שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.