שורות אלו אני כותב בכאב רב, ולא סתם כאב, אני שואל את עצמי האם שומעים הרבנים והמטיפים נגד שנאה בכלל ושנאת חינם בפרט את מה שפיהם דוברות? האם הם מאמינים באמת כי רק אם בט' באב לא תהיה שנאה תבא הגאולה, אבל בכל השנה אפשר להמשיך לשנוא? מי שמאמין במה שהוא אומר חייב היה כל השנה לזעוק נגד השנאה, והמציאות היא, שלא רק שלא זועקים נגד, מקדשים שנאה, נשמע את הרבנים מטיפים ומדברים זה נגד זה, ולא חלילה 'לשם שנאה' אלא 'לשם שיטה' או 'לשם השקפה' מסבירים מדוע דרכו של האחר לא טוב וחייבים להלחם בו
בואו נעבור על השנים, אני עוסק במלחמות החרדים וכותב עליהם יותר מחמישים שנה מהם יותר מארבעים בעיתונים וכלי תקשורת פרטיים משלי, מי פיתח בכל השנים הללו שנאות? האם שכחתם את נאומו של הרב שך נגד חב"ד? הרבי מסאטמאר נגד אגודה ואחרים? רשימת הרבנים שהכו ברבנים אחרים גדולה וארוכה מאוד, אלו פיתחו שנאות פנימיות כאשר הלבישו לענין 'שיטה' ו'השקפה' ועוד דברים כאלו, ובט' באב זועקים נגד שנאה?
אם לשנוא את החרדי האחר רק מפני שהוא חסיד של אחר או תלמיד של אחר זו מצוה ואף 'שיטה' ו'השקפה', אז מה לכם כי תלינו על שנאת חינם? בודאי תטענו כי זה לא 'חינם' זה למען 'שיטה' למען 'השקפה', והאם חושבים אתם כי השנאה בתקופת הבית היתה בשל ויכוח שטותי? מי שילמד את הסיבה המקורית לשנאה ימצא כי גם אז היה זה בשל 'שיטה ו'השקפה', כל צד פיתח סיבות מצויינות מדוע לשנוא את האחר ואף עשה מזה מצוה, וכאן היתה הבעיה. מפני שכאשר אדם שונא לשם שנאה בלבד הוא יודע שהוא חוטא ועם זה הקב"ה לא ימהר להפלילו, אדם כזה בסופו של דבר ישוב בתשובה, יבין כי צריך לתקן את מעשיו. הבעיה ב'שנאה' היא, כאשר שונאים וחושבים שעושים מצוה ואף מכניסים לענין קדושה
לא אשכח לעולם את אותו נאום של האיש של האהרוני בעת המחלוקת בסאטמאר כאשר לחמו בבית המשפט, הוא דיבר בכינוס של האהרונים וזעק כי המאבק בזאלוני אינו על נדל"ן אלא על דרך בעבודת ה'. שמעתי וכמעט שנפלתי, הייתי כל כך המום, האהרוני רץ לבית המשפט לשופט או השופטת הנכרית שיכריעו איזו דרך בעבוד ה' היא הנכונה של האהרוני או של הזאלוני
אין קהילה כמעט שלא עברה תקופות קשות שבהן פיתחו שנאות שקיימות עד היום הזה, ככה היה בבעלזא עד שהבינו כי אין עוד טעם למחלוקת, אם כי אי אפשר לומר שאין עוד שנאה וכי זו נקיה, אבל מה שאמת לא מכים עוד את המכנובקער כשהוא בא לציון, והאדמורי"ם לפחות משחקים שלום. בימים אלה סוערת גור שם מפתחים שנאה קשה כאשר מטיפים למיניהם מחדירים בבחורים והאברכים שנאה לתלמידי חכמים רק מפני שהם עושים שבת לעצמם. וככה בעוד הרבה מקומות נמצא שנאות שמתפתחות מסיבות שמצדיקים אותם, כאן החורבן הגדול, מפני שזה מה שהיה בזמן הבית שני ועם זה אנו ממשיכים ומונעים את הגאולה
שאלת השאלות, האם אנו החרדים מסוגלים לעשות סוף לשנאה, או שמא זה בלתי אפשרי על פי 'שיטה' ו'השקפה'? ואם זה בלתי אפשרי האם עלינו להתייאש מהגאולה? משיח כבר יכל להגיע לפני הרבה זמן אם היינו תופסים את עצמנו וקולטים כי 'שיטה' ו'השקפה' אינן קיימות אם זה בא על חשבון שנאה. רק מי שיכול לחיות על פי נהרא נהרא ופשטי' וכשיבא אליהו הוא זה שיכריע איזו דרך נכונה, יביא את הגאולה. וגם בלי אליהו למדנו כי שבעים פנים לתורה, ויתכן מצב שמי יראה באדם פלוני 'שייגעץ', ואותו אחד אצל האחר יראה 'יהודי טוב'
חובתנו לאהוב כל יהודי בכל מצב ואין זה משנה אם הוא חי על פי 'שיטה' או 'השקפה' או על פי כל דרך שהוא, וכמובן שזה כולל עדות, אין זה משנה כלל אם מדובר באשכנזי ספרדי חסיד או מתנגד, ואם איננו מסוגלים לכך, עלינו להכריז על ט' באב נוסף כזה שיבכה על החורבן שעושים החרדים מונעים את ביאת הגאולה בפיתוח השנאה הנוראי הכמעט יומיומי בכל מיני הסברים שגם אם יאמינו כי הם מוצדקים, בסופו של דבר זו מפתחת שנאה, וכל עוד שנאה כזו קיימת, המשיח לא יבא
מתוך נסיון של שנים, יקפצו מי שיזעקו כי מצוה לשנאות את פלוני ואלמוני וכל אחד יביא לי דברי חז"ל ומקורות מדוע. ולאלו אני כותב כאן, שהייצר והס"מ שמבקשים למנוע את ביאת המשיח הם אלו שעומדים מאחורי הנימוקים האלו. יש רק דרך אחת כאשר כל שומרי התורה והמצוות לפחות, יאהבו זה את זה, הגאולה תבא. באשר למי שאינם שומרים מצוות, הם גם לא מאמינים במשיח אז קשה לפנות אליהם. אבל שומרי תורה ומצוות שרוצים באמת גאולה, שיוכיחו עצמם ויעשו סוף לשנאה שהיא מיותרת. אף אחד לא ישכנע אחר ובודאי שלא בדרך של שנאה, אז בואו נעשה את הנכון והוא להשקיע באהבת הזולת ואין זה משנה אם הוא סאטמארי או מזרחניק. כל מי שהוא שומר תורה ומצוות ומאמין בגאולה חייבים לאהוב באמת, מפני שרק יחד הגאולה תבא. מי שמאמין שאפשר לעשות את זה בלעדיהם חי בעולם לא מציאותי. זו הסיבה מדוע אנו ממתינים יותר מאלף ותשע מאות שנה ולא זכינו לגאולה
בואו נעבור על השנים, אני עוסק במלחמות החרדים וכותב עליהם יותר מחמישים שנה מהם יותר מארבעים בעיתונים וכלי תקשורת פרטיים משלי, מי פיתח בכל השנים הללו שנאות? האם שכחתם את נאומו של הרב שך נגד חב"ד? הרבי מסאטמאר נגד אגודה ואחרים? רשימת הרבנים שהכו ברבנים אחרים גדולה וארוכה מאוד, אלו פיתחו שנאות פנימיות כאשר הלבישו לענין 'שיטה' ו'השקפה' ועוד דברים כאלו, ובט' באב זועקים נגד שנאה?
אם לשנוא את החרדי האחר רק מפני שהוא חסיד של אחר או תלמיד של אחר זו מצוה ואף 'שיטה' ו'השקפה', אז מה לכם כי תלינו על שנאת חינם? בודאי תטענו כי זה לא 'חינם' זה למען 'שיטה' למען 'השקפה', והאם חושבים אתם כי השנאה בתקופת הבית היתה בשל ויכוח שטותי? מי שילמד את הסיבה המקורית לשנאה ימצא כי גם אז היה זה בשל 'שיטה ו'השקפה', כל צד פיתח סיבות מצויינות מדוע לשנוא את האחר ואף עשה מזה מצוה, וכאן היתה הבעיה. מפני שכאשר אדם שונא לשם שנאה בלבד הוא יודע שהוא חוטא ועם זה הקב"ה לא ימהר להפלילו, אדם כזה בסופו של דבר ישוב בתשובה, יבין כי צריך לתקן את מעשיו. הבעיה ב'שנאה' היא, כאשר שונאים וחושבים שעושים מצוה ואף מכניסים לענין קדושה
לא אשכח לעולם את אותו נאום של האיש של האהרוני בעת המחלוקת בסאטמאר כאשר לחמו בבית המשפט, הוא דיבר בכינוס של האהרונים וזעק כי המאבק בזאלוני אינו על נדל"ן אלא על דרך בעבודת ה'. שמעתי וכמעט שנפלתי, הייתי כל כך המום, האהרוני רץ לבית המשפט לשופט או השופטת הנכרית שיכריעו איזו דרך בעבוד ה' היא הנכונה של האהרוני או של הזאלוני
אין קהילה כמעט שלא עברה תקופות קשות שבהן פיתחו שנאות שקיימות עד היום הזה, ככה היה בבעלזא עד שהבינו כי אין עוד טעם למחלוקת, אם כי אי אפשר לומר שאין עוד שנאה וכי זו נקיה, אבל מה שאמת לא מכים עוד את המכנובקער כשהוא בא לציון, והאדמורי"ם לפחות משחקים שלום. בימים אלה סוערת גור שם מפתחים שנאה קשה כאשר מטיפים למיניהם מחדירים בבחורים והאברכים שנאה לתלמידי חכמים רק מפני שהם עושים שבת לעצמם. וככה בעוד הרבה מקומות נמצא שנאות שמתפתחות מסיבות שמצדיקים אותם, כאן החורבן הגדול, מפני שזה מה שהיה בזמן הבית שני ועם זה אנו ממשיכים ומונעים את הגאולה
שאלת השאלות, האם אנו החרדים מסוגלים לעשות סוף לשנאה, או שמא זה בלתי אפשרי על פי 'שיטה' ו'השקפה'? ואם זה בלתי אפשרי האם עלינו להתייאש מהגאולה? משיח כבר יכל להגיע לפני הרבה זמן אם היינו תופסים את עצמנו וקולטים כי 'שיטה' ו'השקפה' אינן קיימות אם זה בא על חשבון שנאה. רק מי שיכול לחיות על פי נהרא נהרא ופשטי' וכשיבא אליהו הוא זה שיכריע איזו דרך נכונה, יביא את הגאולה. וגם בלי אליהו למדנו כי שבעים פנים לתורה, ויתכן מצב שמי יראה באדם פלוני 'שייגעץ', ואותו אחד אצל האחר יראה 'יהודי טוב'
חובתנו לאהוב כל יהודי בכל מצב ואין זה משנה אם הוא חי על פי 'שיטה' או 'השקפה' או על פי כל דרך שהוא, וכמובן שזה כולל עדות, אין זה משנה כלל אם מדובר באשכנזי ספרדי חסיד או מתנגד, ואם איננו מסוגלים לכך, עלינו להכריז על ט' באב נוסף כזה שיבכה על החורבן שעושים החרדים מונעים את ביאת הגאולה בפיתוח השנאה הנוראי הכמעט יומיומי בכל מיני הסברים שגם אם יאמינו כי הם מוצדקים, בסופו של דבר זו מפתחת שנאה, וכל עוד שנאה כזו קיימת, המשיח לא יבא
מתוך נסיון של שנים, יקפצו מי שיזעקו כי מצוה לשנאות את פלוני ואלמוני וכל אחד יביא לי דברי חז"ל ומקורות מדוע. ולאלו אני כותב כאן, שהייצר והס"מ שמבקשים למנוע את ביאת המשיח הם אלו שעומדים מאחורי הנימוקים האלו. יש רק דרך אחת כאשר כל שומרי התורה והמצוות לפחות, יאהבו זה את זה, הגאולה תבא. באשר למי שאינם שומרים מצוות, הם גם לא מאמינים במשיח אז קשה לפנות אליהם. אבל שומרי תורה ומצוות שרוצים באמת גאולה, שיוכיחו עצמם ויעשו סוף לשנאה שהיא מיותרת. אף אחד לא ישכנע אחר ובודאי שלא בדרך של שנאה, אז בואו נעשה את הנכון והוא להשקיע באהבת הזולת ואין זה משנה אם הוא סאטמארי או מזרחניק. כל מי שהוא שומר תורה ומצוות ומאמין בגאולה חייבים לאהוב באמת, מפני שרק יחד הגאולה תבא. מי שמאמין שאפשר לעשות את זה בלעדיהם חי בעולם לא מציאותי. זו הסיבה מדוע אנו ממתינים יותר מאלף ותשע מאות שנה ולא זכינו לגאולה
חיים שאולזון