על תחושתו של חסיד גור בימים אלה

שלום רב.

אני חסיד גור בן 40+ ורציתי בהזדמנות זו להביע את תחושותי. ואשמח מאד אם זה יגיע לוועדה. ואפילו לרבי שליט״א.

אני חושב שאני מייצג בתחושה הכללית הרבה מחבריי בני גילי פחות או יותר. ואם אני לא טועה. אז גם הרבה מאלו שאני לא מכיר.

כתוצאה ממה שקורה בתקופה האחרונה הפסקתי כליל להאמין בצדיקים. לראות שפתאום אין תורה. אין מידות. ואין רחמים. אחרי שעברתי אצל הלב שמחה. אצל הפני מנחם. וראיתי אבא רחימאי. כמו שקראו בדורות הקודמים לרבי. ״גיטער ייד״. ועכשיו הכל הולך באלימות. לאו דווקא גופנית. אלא בעיקר התנהגותית. לראות ילדים ובחורים או אברכים צעירים שאני מכיר. מדברים ומתנהגים בצורה כזו מכוערת. נגד בן הפני מנחם. ומדקאשתיק. משמע דניחא ליה. וכו׳ וכו׳. 
אין לי שום עניין להאריך בזאת. והדברים ידועים.

כל הנ״ל גרם לי לצערי!!!!! לחוסר אמונה בכללי. וגורם לי להמון תהיות. ואני פשוט מרגיש שאני נופל בהמון דברים. כל החמימות שהיה לי לדברי תורה ולמצוות. נהפכו ליובש. פשוטו כמשמעו. כמה שאני מנסה להתרחק מלדעת. לא עוזר לי ואני שוב ושוב נשאב לתוך זה. היות וכל יום מתפוצצים דברים חדשים. והתנהגויות שאני בשום אופן לא מתחבר אליהם.
לראות כל יום מחדש שאין יראת שמיים במקום הזה גורם לי לנזק חמור. אותנו שחונכנו לאמונת צדיקים. מעשים שאנחנו רואים. עוברים ומרגישים. גורמים לנו לבעיות קשות באמונה בקב״ה.
שוב פעם לצערי הרב.

אין לי שום מחשבה לעבור לקהילה השניה. משום שזה פשוט לא מעניין אותי. אני לא מרגיש ״מבקש״ יותר. הפנימיות שלי יבשה לגמרי.

תאמינו לי שאני כותב דברים אלו מדם ליבי. ומהלחלוחית שכנראה עדיין נשארה בי. עובדה שאני כותב זאת. משמע שזה מציק לי.

אינני יודע אם אפשר עדיין לתקן זאת אצלי. ושאחזור למצבי הקודם. אבל אני מתחנן. תחשבו על אנשים כמוני שעדיין לא הגיעו למצב שלי. ותשנו כיוון. תחשבו על הדורות הבאים.

יש לי עוד המון לכתוב. על פחדים בשידוכים. על חיי משחק שאני צריך לחיות מהיום. על ילדים ונכדים שלי שאני שומע אותם ומתפלץ. אבל רציתי להעביר רק את עיקרי הדברים. ואני מקווה שמישהו מלמעלה יקח את הדברים לתשומת לבו.

מי יתן שאזכה לתשובה אמיתית ביני ובין קוני. ומי יתן כל עם ה׳ נביאים. שנוכל להמשיך באמונת ה׳ ומאמונת צדיקים אמיתיים. ובא לציון גואל.

בתקוה שמכתבי זה יגיע למקומות הנכונים. ושח״ו לא ישתמשו בזה כדי לנגח.

אחד מבני החבורה.