ראשית כל, את:
אברהם יוסף אני מבין לגמרי. הרי "האמת" אף פעם לא היה הצד החזק שלו, עוד מימי ה"בית ישראל" זת"ע, אי לכך, הוא ממשיך את דרכו הנלעזת בהפצת שקרים, שאין בינם לבין המציאות, ולא כלום.
אבל, והאבל הוא גדול,
דב לנדאו שפיקח היה מה ראה לשטות זו? אבל גם את מהלכיו ניתן להבין במידה מסויימת, היות מימים ימימה, בשביל כבוד, והרבה כסף היה מוכן לעשות כל מה שצריך, גם למכור את נשמתו רח'"ל.
התמיהה שזועקת עד השמים היא, איך נותנים ל- י.ד. רוזנבוים לטפל בהרב מרקסון, אם שיחת חולין של הרב אינו מבין. אם היו נותנים לו לטפל אצל האדמו"ר מגור נדלן, אז הייתי מבין, שהוא בדרגה המקבילה אליו, אבל מה לו ולהרב מרקסון?
לביה"ד בעניני גיטין הרי יש לו את גוטרמן, שץ, ולנדאו, שאפילו בדברים שבעיניני גיטין שאין להם יד ורגל הם גם דוחפים את אפם, עד כמה חייבים ודחוף להתגרש, וכי לא ידוע להם המדרש בפרשת צו (פרשה ט' סימן ט') ובמסכת דרך ארץ פרק שלום: "ת"ר גדול השלום, ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה במים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו, ואני הקטן אומר: "ימחה שמו של האדמו"ר מגור נדלן אלף פעם, כדי שלא יהיה גט בין איש לאשתו.
פליאתי גדולה ביותר האם הרבנים, קמינר וגולדפלאם בני 70+ שרוב חייהם כבר מאחוריהם בשקט ובכבוד, האם לא למדו מפרשת השבוע (קרח) כמה צריכים לברוח מאש המחלוקת ?
אתמהה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.