ליצמן התחיל בענק וסיים כמפסידן

במשך שנים כאשר שירת כשר הבריאות הוא הצליח ליצור לעצמו תדמית חיובית ומצליחה, הוא לקח צוות טוב לעבודה הזו, וכמו אצל רבים הגבאי העוזר המזכיר האיש שלצידך הוא הקובע אם תצליח או לא, ככה אצל ליצמן, הם עשו לו עבודה מצויינת דאגו ליצור לו תדמית של מי שעובד משקיע בעבודת הבריאות, רץ מבית חולים לבית חולים דואג להגיש שירותי בריאות, עשה כל מה שרק יכל לזכות בנקודות, ולא היה זה פלא מדוע הוא זכה לפופולריות

אבל שימו לב מה קרה לאדם הזה, במקום שייצא ממשרד הבריאות עם תדמית טובה כזו שיזכר כשר בריאות מצליחן שעשה טוב למשרד, הוא עשה הכל לצאת מהמשרד הזה מטונף ממש, הוא הסתכסך עם המנכ"ל ועם עוד אחרים במשרד, ואם הוא חשב שעל ידי שהוא מצהיר הצהרות בתקשורת נגד המנכ"ל שלו הוא יזכה בנקודות, קרה לו ההיפך ממה שרצה, הוא זה שיצא מהמשרד מלוכלך, זה שבתקופת הקורונה לא עבד כלל, הוא מודה שהוא היה בצד, ההחלטות התקבלו בלעדיו

למדנו משהו חשוב מאוד, שאדם את טבעו לא משנה, התפלאתי שנים איך ליצמן מצליח לעבוד עם אנשי המשרד מבלי שלא מתפוצצות ביניהם מלחמות, מתברר כי היו מי שדאגו להרגיעו בזמן הנכון, וכאן הוא היה רגע לבד הכל התפרץ החוצה והרס את כל העבודה שהשקיעו בו במשך שנים

הוא רצה לזכות בנקודות ברחוב החרדי על חשבון משרד הבריאות, לזרוק מעצמו את הסגר בבני ברק, ובסופו של דבר הוא יצא קרח מכאן ומכאן

חיים שאולזון