שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם
רגעים בחינוך הילדים בו ההורים מרימים ידיים ושוכחים את כל הקורסים, את כל
הדיסקים, את כל העיתונים ואת כל המאמרים שהם קראו בעבר על כל מה שנוגע
לחינוך הילדים.
עכשיו אתה אבא עצבני, עכשיו את אמא כאובה, ונגמר הסיפור, ממש נגמר!
מה היא העזרה הראשונה שהיא יכולה לצנן אתכם ולהרגיע ולהביא לכם לחשוב קצת יותר בשפיות על החיים, על עצמכם ועל הילדים?
דבר
אחד בלבד, מה היה קורה אילו לא היו לכם ילדים? האם אתם מוכנים להתחלף עם
אותו אבא שמשווע לילד? האם אתם מוכנים להתחלף עם אותה אמא שמנסה פעם אחר
פעם להרות ילד או ילדה אחת, ובלבד שיהיה מישהו שיקרא לה אמא?
ברור שלא!
גם
בזמנים הקשים ביותר, תציבו את זה בפניכם כתמונה וברגע בו אתם חשים שנמאס
לכם ואתם יוצאים מכלל שליטה, תחשבו על אותה אחת שאין לה ילדים, תשאו תפילה
למרום שהיא תזכה בקרוב לזרע קודש בר קיימא לעבודתו יתברך.
ומתוך
אותה תפילה תבוא לכם גם הנחמה, כי תבינו שלא סתם ישנם דברים גרועים יותר,
כי זו לא נחמה, אלא הרבה יותר מכך, הדבר הטוב הזה הוא זה שמייצר לי גם את
הבעיות והלוואי שתמיד דברים טובים יהיו אלו שמייצרים לנו את הבעיות.
האשמה
האמיתית אף פעם לא תהיה כלפי הילדים, האשמה האמיתית היא בנו ובדרך החינוך
שלנו, אבל כאשר אתה עצבני, כאשר אתה לא רואה בעיניים, אתה מסוגל להיות האדם
המסוכן ביותר בעולם.
עכשיו תחשוב מה היה קורה אילו לא היה מישהו שקורא לך אבא, אוי ואבוי אילו חיים היית עובר.
להסתכל
על המתנות הללו, לשאת עיניים למרום, להודות לקדוש ברוך הוא ולחבק אותם,
ואם נחבק אותם באמת ומכל הלב, לא משנה מה הייתה הבעיה, היא תיפטר ובאותו
הרגע, כי ילד שמוצף בחום ואהבה, אין לו בעיות, ילד שמלאה באהבת אב ואם,
מצליח לפתור את כל התלונות ואת כל הקשיים השכליים, הנפשיים והלבביים שלו
בצורה קלה ופשוטה ביותר.
בהצלחה רבה לכולנו,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.