עד כמה חששו חכמים מהפקעת מחירים ניתן ללמוד מהמשנה במסכת תענית (ב, ט) שעוסקת בתענית שגוזרים על עצירת גשמים. וכך אומרת המשנה: "אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בחמישי שלא להפקיע השערים אלא ג' תעניות הראשונות שני וחמישי ושני ושלש שניות חמישי שני וחמישי וכו'".
פירש שם רש"י כי אם יגזרו חכמים תענית על הציבור ביום חמישי, יהיו כולם רעבים לקראת סוף הצום ויקנו אוכל בכמות רבה לסעודת סיום הצום. וכיוון שזה צום ראשון לא ידעו הסוחרים את סיבת המכירה המרובה של יום זה. שהרי בכל יום חמישי יש מכירה מרובה בגלל שאנשים קונים לשבת, אבל כשיקנו קנייה מרובה גם בגלל סוף הצום, עלולים הסוחרים לחשוב שיש ביקוש גובר ולהאמיר את המחירים. על כן קבעו חכמים במשנה לא לקבוע תענית בתחילה בימי חמישי.
על הלכה זו כתב ה"מגן אברהם" (תקעב ס"ק ב) שבחו"ל שרובם גויים אין משמעות להלכה זו, כיוון שהקנייה של היהודים לא תשפיע על מחירי המזון בעיר, ולכן מותר לקבוע תענית בתחילה ביום חמישי. וכדבריו פסק גם בעל המשנה ברורה. "ואפשר שבמדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.