המאבק ההלכתי במפקיעי שערים

המאבק במפקיעי שערים נקרא בימינו "פיקוח על מחירים". המאבק במחיר מופרז של קוטג' או של דירה הוא לא מחאה חברתית עונתית. זו הלכה שנדונה בכמה וכמה מקומות בגמרא, ובעיקר במסכת בבא בתרא. שם נשאלה השאלה האם בית הדין צריך לפקח על המחירים או רק על האונאה במידות ובמשקלות.
דעת שמואל בגמרא הייתה "שמעמידין אגרדמין למדות ואין מעמידין אגרדמין לשערים", דהיינו שמעמידים פקחים לבדוק שהמשקלות מדויקים, אבל לא מעמידים פקחים לבדוק שהמחירים יהיו זולים. מסביר הרשב"ם כי דעתו היא שצריך להשאיר שוק חופשי, וכוחות השוק יקבעו. תמיד יש מי שזקוק למזומן והוא ימכור בזול. הלקוחות יקנו ממנו והיקרנים ייאלצו להוריד את המחיר בעל כורחם.
לעומתו סברו אנשי בית הנשיא שצריך להעמיד פקחים גם על מחירי המזון מפני הרמאים שיכולים לתאם מחירים ולהעלות את המחיר באופן שווה לכולם. בימינו אנו מכירים את הנושאים הללו ממחירי המוצרים הבסיסיים בתקופת הקורונה . כאשר נפתח השוק למשווקים רבים התברר כי החברות עשו "קרטל" ביניהן ותיאמו מחירים נגד החוק ונגד ההלכה, ואנשים אלו צריכים לעשות על כך תשובה. והרי הנביא אומר על זה: "נִשְׁבַּע ה' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל מַעֲשֵׂיהֶם" (עמוס פרק ח ז).
ב"שולחן ערוך" (חושן משפט רלא כ) נפסקה הלכה חלקית כמו דבי נשיאה: "חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל אחד מה שירצה, שאין לו לאדם להרויח בדברים שיש בהם חיי נפש, כגון יינות שמנים וסלתות, אלא השתות (רק שישית יותר מההוצאות). במה דברים אמורים? במוכר סחורתו ביחד בלא טורח, אבל חנוני המוכר סחורתו מעט מעט, שמין לו טרחו וכל יציאותיו, ומותר עליהם ירויח שתות (על כל הוצאותיו יוסיף שישית וזה יהיה הרווח שלו), במה דברים אמורים? כשלא הוקר השער. אבל אם הוקר השער, ימכור כפי היוקר".