ערב שבת פרשת ויצא תש"פ, לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון
'מעדני הפרשה'.
אצל עם ישראל הולך היום אחר הלילה, דהיינו, התאריך מתחלף עם רדת החשיכה
והיום נמשך לאותו תאריך, ככתוב ויהי ערב ויהי בוקר, משא"כ באומות העולם
שהתאריך הלועזי מתחיל בחצות והלילה שלמחרת זה עדיין אותו תאריך עד חצות.
ראשית יש כאן מוסר השכל שבריאת העולם בכלל התחילה מתוך החושך של הלילה
והאור נמשך אחריו, הרי שכבר בבריאה טמון הענין של אור הבוקע מתוך החושך, ויש לזכור
זאת בימים אלו שלקראת חג החנוכה הקרב ובא.
אך יש לעיין לפי זה, שהרי סדר התפילות הם: אברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק
תיקן מנחה ויעקב תיקן תפילת ערבית, ולפי מה שהזכרנו לעיל היה צריך להיות ההיפך,
שאברהם יתקן תפילת ערבית שהיא התפילה הראשונה ביממה, יצחק יתקן שחרית ויעקב יתקן
מנחה?
בדרך צחות אמרו: כי יעקב היה מטופל ב12- ילדים, ולעת ערב אחרי שחזר מן
העבודה המסורה והקשה בצאן לבן הארמי, ודאי שהעדיף לצאת לתפילת מעריב מאשר להשכיב
12 ילדים.
מסופר על אברך שחזר מהלוויית חמותו והיה לו מצב רוח טוב, אך אין שמחה
מושלמת, המחיר היה שבמשך כל השבוע שאשתו ישבה שבעה היה עליו לטפל בבית ולהשכיב את
הילדים ולהכין אותם בבוקר, אבל הוא עדיין סבר שהתמורה היתה כדאית.
הבעיות התחילו אחרי השבעה, אשתו קראה לו לסדר ואמרה לו, שמע, שמחתך היתה
לשוא, שבוע שלם ישבתי שבעה ולמדתי 2 דברים חדשים שעד היום הטעית אותי בהם והפכת את
היוצרות ומהיום אתה הולך לשלם את המחיר .
האברך מיד שאל בחשש, מה הם 2 הדברים הללו?
ענתה האישה, ראשית: למדתי כי מעריב לא לוקח שעה וחצי, ושנית: שחרית לא
עושים ב-20 דקות...
עד כאן הסיפור וכל אחד יסיק את המסקנות.
ואני אעיר את חלקי בדבר: מעריב באמת לא לוקח שעה וחצי אלא אם כן, הולכים
לזכרון משה בשעה 3 לפנות בוקר ומחכים שעה למנין, וכבר אירע לי פעם מקרה כזה,
סיימתי בדחנות בחתונה מאוחר בלילה ונזכרתי שטרם התפללתי מעריב, הגעתי לזכרון משה
ומצאתי את ר' יוסל גוטפרב ועוד מישהו וכבר היינו מזומן, אבל עדיין חסרו 7 למנין,
ר' יוסל לא התבלבל, התקשר למוניות רוממה והזמין 7 מוניות לפי שעה, ותכנן לצרף את 7
הנהגים למניין, (בהנחה שאני אשלם על זה). צחקתי על הפתרון, ואכן הגיעו 7 מוניות,
רק שאחד מהם היה ערבי...
וכעת לחלק השני: שחרית לא לוקח 20 דקות? אספר לכם סיפור: יום אחד התבטא
באוזניי מישהו מהעבודה, שהיום הוא מיהר מאוד בבוקר והתפילה ארכה לו 20 דקות פחות
מבכל יום, שאלתי אותו: כמה אורך לך שחרית כל יום? ענה: 20 דקות...
ישנם מניינים שכל כך ממהרים, שמי שיש לו או לאביו 2 שמות לא יזכה לעולם
לעליה לתורה.
ועדיין אני סבור שעדיף להתפלל ב-20 דקות ולשתוק בעת התפילה מאשר שעה
שלימה ולשוח באמצע דברים בטלים, ואשרי מי שיכול לצאת ידי שניהם.
שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.