שלום וברכה מור ורבותי!
ובימים אלו מיטב בנינו נמצאים בישיבות הקדושות.
רבים
מהם נמצאים עכשיו בימים הראשונים שלהם בישיבה, בשבועות בהם הם מתחילים את
חיי הפנימייה, את הימים הרחוקים מהבית, לא בדיוק האוכל של אמא, לא בדיוק
הכרית והשמיכה והמיטה להן הן רגילים מהבית.
ולפעמים זה קשה, ולפעמים אפילו קשה מאוד.
ובבתים מסוימים ובישיבות מסוימות מדובר בפערים של גן עדן וגני גן עדן.
מה קורה באמת? מה יכול להעניק לילד כח להמשיך הלאה בדרך הזאת?
שימו לב טוב!
אביו של אבי מורי, הרב חיים רבי שליט"א, לאבא קראו אליהו רבי, ועל שמו אני קרוי, זכר צדיק לברכה.
אותו
צדיק היה מגיע לבנו, אבא שליט"א בישיבה הקדושה, והיה אומר לו: "מים שאתה
שותה בישיבה מיוחדים יותר מהבשר אותו אתה אוכל בבית. אתה נמצא במקום קדוש,
אתה נמצא בבית המקדש של העולם הזה, אני גאה בך, אני שמח, אשריך שאתה זוכה
לשתות מהמים הקדושים הללו!".
האם זו המצאה שלו?
הגמרא במסכת יומא דף ע"א ע"א אומרת: "הרוצה לנסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין".
אותה כוס יין, אותו דבר שנראה לעיני כולם בדיוק זהה, זהו יין וזהו יין, אם מזגת אותו לתלמיד חכם, זכית וניסכת יין על גבי המזבח.
אם
זכית, במרכאות, והשלכת אותו בפני פריץ כלשהו והוא גרגר אותו לגרונו, הרי
שהשתמש באותו יין, והורדתו ברמתו הרוחנית לכלום, עד כדי לעבירה, תלוי
בתוצאות אותם יישא אותו אדם לאחר שתיית היין.
אותה
כוס יין יכולה להיות ברכה ויכולה להיות להיפך, יכולה להיות מצווה ויכולה
להיות להיפך, היא יכולה להיות ניסוך היין על גבי המזבח ויכולה להיות לעבר
פחת- פחתים.
מורי ורבותי!
הורים
שמבינים בזכות העצומה של לשלוח ילד ללמוד תורה, הורים שמבינים בזכות
העצומה של לשלוח ילד ששומר על עם ישראל בלימוד התורה שלו, ששומר ביחסי
הגומלין בינינו לבין החיילים השומרים עלינו בגשמיות ואנחנו שומרים עליהם
ברוחניות.
מי שזוכה להבין את זה באמת, מצליח להנחיל לבנו את האהבה האמיתית לדברים הפשוטים שבישיבה הקדושה.
ושם טמונה ההצלחה הגדולה, משם חוזרים הגנרלים הגדולים שלנו, גדולים בתורה וביראת שמים טהורה, מוצלחים ומבורכים בכל מכל כל,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.