שלום וברכה מורי ורבותי!
ומחר, כאן לפחות לפי שעון ארץ ישראל, מהשעה ארבע לפנות בוקר, ועד שמונה בערב, ברב ככל אזורי הארץ, סורר צום י"ז בתמוז.
זה היה אמור להיות בשבת, זה נדחה ליום ראשון, כי קדושת השבת דוחה את רוב ככל הצומות והתעניות.
שימו לב טוב מורי ורבותי!
"כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל' ע"ב).
ניתן
לחפש ואפילו למצוא כל מיני קולות, ניתן לעזור לעצמנו לעבור את הצום ולעבור
לאחריו את כל ימי 'בין המצרים' עם כל מיני סוגים של שירים וסוגים של הקלות
כאלו ואחרים.
אבל כאשר בית המקדש יבנה, ככל שהצטערנו יותר כאן, נשמח יותר שם.
והשמחה שם היא שווה וטובה הרבה יותר מהרווחים הקטנטנים אותם אנו משיגים לעצמנו בימים הללו כאן בעולם הזה.
זאת
טעות חמורה, לא מחפשים קולות, לא מנסים להקל על עצמנו, גם מה שנאמר על
אנשים שלא יכולים לעמוד בצער, או דיכאוניים ואחרים, שמתירים להם כל מיני
דברים, נשמור למי שבאמת צריך את אותן קולות.
אנחנו רוצים להחמיר בשמחת בית המקדש, ומי שרוצה להחמיר בשמחתו ובבניינו של בית המקדש, אמור היום קצת להחמיר בסבל.
כי מי שסובל כאן, יהנה שם.
מי שמתאבל כאן, ישמח שם.
וכולם רוצים להיות במהרה בימינו בגאולה השלימה והאמיתית, ולשמוח שמחה מלאה.
מחר
מארבע לפנות בוקר ועד שמונה בערב, כל אחד יבדוק בלוח השנה שלו גם בארץ וגם
בעולם, נתאחד כולנו סביב החורבן, נתאחד סביב הצער של השכינה הקדושה, ונזכה
יחד לראות במהרה בימינו בבניינה,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.