מרן האדמו"ר הרי"ף על ימי השובבי"ם

חלק א :

ימי השובבי״ם ממששים ובאים והפחד והאימה והחרדה מימים אלו גדולים ביותר. 

אלו ימים שבאוויר שלהם כח התשובה, כח התיקון, כח העשיה וח״ו כאשר האדם חולף, עובר מימים אלו ולא מתקן את חטאות הנעורים, הקטרוג גדול ביותר. ועל זה אנו מתפללים להקב״ה, אל תזכור לנו עונות ראשונים. עונות ראשונים, אלו חטאות הנעורים שעליהם עומד כל בנין הרע של האדם. ואותם חטאים עומדים וצועקים ומבקשים לטרוף את כל הטוב שעושה האדם וגוררים את האדם למקומות לא טובים, ועליהם בוכה דוד המלך, ״חטאות נעורי ופשעי אל תזכור״ כי הם הסכנה הגדולה, הם מוציאים את האדם מאיזון נכון וגוררים את האדם לשלילי ולרע. 

והנה רבו התיקונים וכל תיקון מוסיף למארג הגדול, להוריד מהחורבן של מידת היסוד. כי עלינו לדעת, חטא מידת היסוד פוגם בכל העולם כולו ומשבש את הטבע. וכבר אמרה התורה הקדושה, ״כי מלאה הארץ חמס״ בעוון מידת היסוד. 

והנה עצה טובה יעצו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים זצוק״ל, וכך היינו מקפידים בכל יום שישי לעשות וזכות עצומה יש בדבר זה: 

יקח ארבעים מטבעות כפול ארבע ויפרישם לצדקה. וילך ברגלו לארבע רוחות העיר ובכל קצה, יתן לתלמיד חכם שעמל בתורה ארבעים מטבעות. ויכוון שארבעים מטבעות אלו, הם כנגד ארבעים סאה של מקווה. וכך יכוון לקבץ את כל הניצוצות שהתפזרו בארבע כנפות העולם וישתדל להזיע בשעת נתינת הצדקה. 

דהנה ידע האדם שיש כח עצום לזיעה בשעת מצוה, לתקן את מדת היסוד. ולכן כל פעם שמזיע האדם בשעת עשיית מצוה, יכוון שזיעה זו תהיה תיקון לחטא ברית הקודש. 

וכך, צדיקים וחסידים היו רוקדים לכבוד התורה ומזיעים זיעה גדולה והיו מייחדים את הזיעה, לתיקון מידת היסוד. 

וכן בכל ערב שבת, ישתדל בעצמו להכין הכנות לשבת ולהזיע בהם. והזיעה הזאת תיקון גדול. 

והנה בליל הושענא רבה, בציון מור זקני רבנו חיים פינטו זצוק״ל, זיכה אותנו הקב״ה בסיום לימוד ספר דברים, לחדש חידוש עצום, שיודעים אנו שזה סוד תורה ודבר בעל משמעות בשמיים. 

הנה מצאנו אצל דוד המלך, שהביא את ארון ברית השם שהיה רוקד ושר. ומיכל בת שאול אשתו, היה בליבה מדוע מתנהג הוא כאחד העם, הרי מלך הוא. ובסיום השמחה של הכנסת ארון ברית השם, העירה מיכל לדוד וכו׳.  דוד הקפיד עליה ואמרו חז״ל שמיכל שהייתה צדקת, לא זכתה לבן עד יום מותה. 

והנה באמת טענת מיכל אמיתית. מדוע המלך כך רוקד ומבזה עצמו?! אלא, דוד המלך לימד פה יסוד עצום. דוד היה גלגול אדם הראשון, שהביא מיתה לעולם והראשון שפגם במדת היסוד. ועל הרפ״ח ניצוצות שיצאו ממנו, ירדו בני ישראל למצרים, לתקן את אותם רפ״ח ניצוצות. ועד דוד המלך, תיקון מידת היסוד היה רק על ידי לימוד התורה ועמל התורה. ומהרגע שרקד והזיע דוד המלך והוריד לעולם עוד השגה, שאפשר לתקן את מידת היסוד על ידי זיעה של מצוה, לכן הקפיד על מיכל. וזה היה חידוש שהתחדש לדוד המלך ביום הכנסת ארון ברית השם. 

וזהו יסוד גדול לחיינו, כל מצוה שמזיעים עליה ומכוונים לתיקון מידת היסוד, ממרקת את חטא הנעורים. גם בעמל מצוה, גם בריצה למצווה, גם בריקוד ושירים לכבוד מצוה, ממרקים את חטא הנעורים. 

וידוע המעשה על רבנו יואל מסטמר זצוק״ל, שבישיבה הקטנה שלו היה בחור, שראש הישיבה נכנס לרבנו זצוק״ל לבקש אישור לזרוק אותו מהישיבה, כי אינו מתאים, מפריע וכו׳.  הימים היו ערב פסח, רבנו זצוק״ל אמר לראש ישיבה תמתין, תבקש מהבחור בשמי לנקות את כל הפנימיה מחמץ לפסח, ואחרי פסח אני יענה לך תשובה אם לזרוק אותו. 

וכך עשה הראש ישיבה, הודיע לבחור בשם האדמו״ר לנקות את הפנימיה לפסח והבחור בשמחה עשה מה שהאדמו״ר ביקש. 

עבר פסח, ראש הישיבה לא בא לשאול את האדמו״ר על הבחור. בערב ראש השנה, רבנו זצוק״ל שאל את ראש הישיבה איך הבחור, מיד ראש הישיבה בזעזוע סיפר לאדמו״ר שקרה נס. הבחור מפסח לא זז מהגמרא והוא המתמיד הגדול ביותר בישיבה. ואז רבנו זצוק״ל אמר, יש זמנים שיש על האדם קליפה והיא עוצרת מונעת ממנו להשיג השגות, וכאשר האדם עומל ועושה מצוה ומזיע, הזיעה הזאת מנקה ומטהרת את האדם. 

וזהו יסוד גדול בחיים שעלינו לדעת, יש עולם שלם גלוי ויש עולם נסתר, שאנו לא רואים אותו וכל מעשה ומעשה יש לו השפעה. יש על הדברים הגלוים, יש על הדברים הנסתרים. הזיעה בשעת מצוה, משפיעה על חלק מפגם מידת היסוד בצורה משמעותית ביותר. ולכן נשתדל להזיע למצוות ולעשות הדברים באהבה וכוונה ודבקות. 

וכל זיעה של אהבת השם ומסירות והליכה למקום מצוה, ממרקת את מידת היסוד.