היגיעה העצומה:
היגיעה העצומה, צריכה להיות לא רק בעבודת התפילה, אלא גם:
א. בכונה המשולבת באמירת הברכות, הן בברכת
המזון (שהיא מהתורה) והן בברכות הנהנין והמצוות (שהן מדרבנן).
ב. בכונת המצוות, שצריכה להיות לשמה (כמאמר רז"ל "מצוות צריכות כונה").
ג. "בעסק לימוד התורה, (שנדרש ממנו) ללמוד הרבה יותר מחפצו ורגילותו (וזאת) על ידי מלחמה עצומה עם גופו".
ד. בעצם הקיום של שאר המצוות, "ובפרט בדבר שבממון כמו עבודת הצדקה".
...
אין לחלק בין
סור מרע לעשה טוב:
נצין, כי למרות שבאופן כללי ישנם פרטים שבהם מצוות עשה קלים יותר מלא תעשה (כמבואר בתחילת אגרת התשובה). מדגיש כאן התניא, שאת המאמץ והיגיעה לקיימם כראוי, יש להשקיע בשניהם באותה המידה. כי הרי כולם הם מצוות המלך, "ומה לי בחינת סור מרע, ומה לי בחינת עשה טוב". ולכן, אל יאמר הבינוני לעצמו, אני איני כקל שבקלים! אני עוסק בעשה טוב! אני איני צריך להילחם כמוהו עם גופי ונפשי הבהמית!
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך שברשתות החברתיות.
בתודה ובברכה
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.