רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 25 באוקטובר 2018

17 שנים לפטירת הרב שך והאידיאולוגיה הליטאית במשבר ובקריסה וכדי להציל את המצב יצאו למחלוקת‎

מאת תלמיד פוניבז'

כל מי שמבין דבר אחד או שניים באידיאולוגיית הרב שך ואנחנו זכינו להכיר אותה מקרוב, אין בזה הרבה חכמה נפלאה או משהו מבריק או איזה חכמה יהודית צרופה. פשוט מאד חד וחלק. מחלוקת ומלחמה. זה בכל תחום ובכל עניין ככה היה בישיבה ככה במפלגה בכל מקום מלחמה. במצב שכזה אתה מגבש את הציבור שלך. הכה ביהודים והצל את גרמניה. זה בערך השיטה. מי שביצע את זה על הצד הטוב ביותר היה בזמנו ר' נתי גרוסמן, שיש לציין לזכותו שהיה באמת הידא אריכתא של הרב שך בעניין הזה ועל כך אני מסיר בפניו את הכובע.

המצב כיום של דגל זה מצד דומה מאד. אין את המנהיג הגדול מרן הגראי"ל שטיינמן שידע לנווט את הספינה בחכמה ובתבונה רבה ודאג לשלום, אז מה עושים במצב של וואקום, משם בדיוק צץ לו משה גפני שהיה משותק בתקופת הרב שטיינמן ומחזיר את הגלגל אחורה 30 שנה.

וגפני אפילו לא התבייש כמו זקן עם הארץ שדעתו משתבשת עליו, עוד גילה את מצפוני ליבו וסיפר קבל עם ועולם תחת כל מיקרופון שזה שיטת הרב שך "לעשות מחלוקת". כולם קברו את עצמם מבושה על המילים שלו, אומר לכם את האמת. גפני באמת צדק, אבל אלו מילים שלא אומרים. הרב שך שהיום יום הפטירה שלו לימד אותנו שעושים מחלוקת אבל צועקים "הם עושים מחלוקת". צועקים בקול "אן אלימות" אבל מתכוונים לשבור ידיים ורגליים. והפעם גפני כשל בלשונו וחשף את האמת ובכך הביך את כולם.

17 שנה לרב שך ואתה רוtה שצוואת הרב שך על המחלוקת חיה קיימת נושמת ובועטת במלוא עוזה. גפני עושה את זה הרבה יותר מנתי גרוסמן.  יש רק  הבדל אחד מאז תשמ"ט. אז הייתה מפלגה אחת דגל התורה עם האותיות עץ. היום זה התחלק לשניים. אחת אוחזת בעץ והשניה אוחזת בשם דגל התורה.

זה סופה של כל מחלוקת. בסוף הם יאכלו אחד את השני.

בברכת ובני קורח לא מתו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.