להבין מה שקורא בויז'ניץ, ב' החצרות, צריכים להבין את ההיסטוריה של ויז'ניץ.
מאז
ומקדם היה בויז'ניץ ב' קבוצות שונות. היו הבעלי-בתים והחניוקים. אחרי
השואה האיומה התישב מרן בעל אמרי חיים בתל-אביב, היהודים שהיו מגיעים אליו
היו אנשים שבורים ורצוצים שעברו את השואה. הם היו קבוצה של בעלי-בתים
מגולחי זקן, שכל שייכותם לויז'ניץ היה לבוא להטישן, לדבר קצת עם הרבי, שהיה
מקרב כל יהודי באשר הוא שם, לא היה להם השגות של עבודת השם, והם היו מה
שהרבי ממרכז מכנה אותם "באטשים".
מאידך,
הקים מרן בעל אמרי חיים ישיבה, שם היה מדריך את הצעירים לעבודת השם באופן
מאוד רמה. בזמנו היה זה הישיבה הכי טובה בכל הארץ, ויצא משם עובדי השם
באמת, חניוקים אמתיים. כשהקים האמרי חיים את השיכון, היו הבעלי-התים
הראשונים שקנו שם בתים, והגיע המצב שר' משה בטלן - מהחסידים העובדי השם
מסקווירא - רצה לקנות שם בית, לא הניחו אותו תושבי השיכון, כיון שהוא יותר
מידי "פרום" לטעמם. אבל המצב בישיבה היה שונה מקצה אל הקצה, שם היה מצב של
פרומקיים, גרביים שחורות ופיאות ארוכים.
ב'
הקבוצות חיו זה לצד זה, ותמיד היה מתח ביניהם. המתח הזה גרם בסופו להמרידה
הידועה בויז'ניץ, ולא איכנס פה לההיסטוריה של אז, והתוצאות שמורגש עד היום
הזה. כידוע שר 'ישראל היה שייך מאז ומקדם לצד של החניוקים, בעת שר' מענדל
נוטה היה תמיד לצד של הבעלי-בתים, וזאת אשר הפריע מאוד לאביו הישועות משה,
שכל המרידה בא מצד החניוקים, שהיו המורדים בויז'ניץ.
עד
היום יש בזער אנפין אותו ב' קבוצות. לדוגמא בויז'ניץ של ר' ישראל יש
הקבוצה החניוקית, המונה בין השאר ר' מרדכי שטרן (מזכיר המועצת לשעבר), ר'
הערשל כ"ץ (הגבאי), וכמובן ששם שייך גם הבן של הרבי, ר' חיים מאיר מארה"ב.
מאידך, לצד של הבעלי בתים שייכים, בנציון שטנגר, יאנקל וולצר (שמטעם זה הוא
עזב את ויז'ניץ המרכזי, כיון שר' ישראל מויז'ניץ שייך היה להחניוקים,
כידוע...), וכמובן גם בנו של הרבי, יעקב מרדכי.
אמנם,
בעת שבויז'ניץ של ר' ישראל, אינם יודעים לטפל בבעיה הקיימת, ואין שם שליטה
על המצב, טופס לעומתו ר' מענדל השליטה בידיים, ומנסה לעשות סדר בענין.
וכאן יתורץ לך תמיהה גדולה, למה ר' מענדל קורא החסידים הדביקים בלשון
"שוואנץ", בעת שבויז'ניץ קראו להם מאז ומקדם בלשון "חניוקים"... אמנם ר'
מענדל לא אוהב המושג של "חניוקים", כי הם היה נגד אביו הישועות משה, והמציא
מילה אחרת תחתיו.
אגב
אציין, שבאמת היה גם הישועות משה נוטה לצד החניוקים, הוא היה מאוד
"פרומער", אחרי השואה הוא רצה להתחבר לתולדות אהרון, והיה מוכן אפילו ללבוש
קאפטן, כמו הר' אראלעך, אלא שאביו לא הניח אותו לעשות כך. למעשה היה לו
רבנית שמשך את החבלים לצד הבעלי-בתים, וזאת היה סופו.
השאלה
הכי קשה בויז'ניץ הוא, מי ישלוט בסופו, החניוקים - דהיינו צד מרדכי שטרן
והרשל כ"ץ, בראשית ר' חיים מאיר האגר, או הבעלי-בתים - דהיינו צד בענצי
שטנגער, יעקב מרדכי ויאנקל ולצר?
ימים יגידו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.