משיחת כ"ק אדמו"ר קרח ה'תנש"א

הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א

שלום וברכה

אחד"ש

מצורף בזה חלק משיחת כ"ק אדמו"ר שבת פרשת קרח ה'תנש"א

סימן א ,

ג' תמוז הוא היום בו נשתחרר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר [ בשנת תרפ"ז – פרז"ת ] מהמאסר בבית האסורים [ שפאלערקע בלענינגראד ] , בתנאי שיסע מיד לגלות , בעיר מקלטו קאסטראמא לשלש שנים , בשעתו עדיין לא ידעו אם זהו דבר טוב וכיצד ישתלשל הדבר [ כיון שהגם שעיר מקלט הוא מאסר קל יותר מבית האסורים , אף על פי כן הרי זו גלות עם כל ההגבלות שבזה , ועדיין נותרה הסכנה שיכולים להתחרט וכולהו ] , אבל לאחר מכן , ביום י"ב תמוז ,

קיבל [ בקאסטראמא ] את ההודעה שמשחררים אותו , ותעודת החופש תינתן לו למחרת , י"ג תמוז , ואז – כאשר השתחרר לגמרי – נתגלה , שג' תמוז היה האתחלתא דגאולה , נוסף על כך שיצא אז מבית האסורים והוגלה לעיר מקלט [ עונש קל יותר ] – נודע אחר כך שהגלייתו לקאסראמא באה במקום העונש דהיפך החיים רחמנא ליצלן שנפסק לו לפני  כן , דבר שהיה מעמיד בסכנה ונוגע – רחמנא ליצלן – לכל המשך הענין דהרבצת התורה וחיזוק היהדות בכלל והפצת המעינות חוצה בפרט , ותמורת זה הקלו את העונש והגלו אותו , עד שזה הוביל לכך ששחררו אותו לגמרי בי"ב – י"ג תמוז , ובגלל נס זה נקבע יום זה כחג הגאולה מדי שנה בשנה , נשאלת שאלה פשוטה , כיון שהגאולה הרי היתה נס מהקדוש ברוך הוא [ שלכן צריך להיות יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם ] – מדוע לא היה זה מלכתחילה נס בתכלית השלימות , שהגאולה השלימה תבוא בשלימות בבת אחת , ולא כפי שהיה בפועל , שזה השתלשל בשלבים , קודם התחלת הגאולה – היציאה מבית האסורים – בג' תמוז [ אבל – מגלים אותו לגלות ] , ורק לאחר כמה ימים , שלימות הגאולה בי"ב – י"ג תמוז ? יתירה מזה , גם לאחר י"ב י"ג תמוז לא היה שלימות הנצחון על הצד שכנגד [ במדינה ההיא ] , וכפי שרואים בפועל שנותרו אז גזירות שונות על בני ישראל במדינה ההיא עד שבעל הגאולה היה צריך [ כביכול ] לנסוע משם , והמניעות ועיכובים נותרו שם במשך כמה וכמה שנים לאחרי זה , ורק עתה , בשנים הכי אחרונות – למעלה מששים שנה לאחרי הגאולה [ בשנת תרפ"ז ] – רואים את התוצאה מגאולה זו – הגאולה דכל בני ישראל ממדינה ההיא [ וכדלקמן ] , ובודאי הסדר בזה – שהגאולה באה בשלבים – הוא בהשגחה פרטית , עם טעם בדבר , ובפרט שזה קשור עם המאסר והגאולה דנשיא בישראל , וגאולה כללית לכל בני ישראל [ כפי שבעל הגאולה כותב , לא אותי בלבד גאל הקדוש ברוך הוא בי"ב תמוז , כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה , שומרי מצוה , וגם את אשר בשם ישראל יכונה ] ,

סימן ב ,

ביום דג' תמוז – שנים רבות ודורות רבים הרבה הרבה דורות לפני זה – היה נס , ביום זה אמר יהושע שמש בגבעון דום , וידם השמש גומר עד יקום גוי אויביו , כיון שהכל הוא בהשגחה פרטית , ובכל שנה חוזרים על עצמם הענינים כפי שהיו בפעם הראשונה , צריכים לומר שבודאי ישנה שייכות בין שני הנסים שקרו בג' תמוז , שמש בגבעון דום , והתחלת הגאולה דכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר [ כדלקמן סימן ז' ] , על דרך השאלה הנזכרת לעיל בנוגע לג' תמוז [ מדוע לא היה זה מלכתחילה נס באופן דגאולה שלימה ] , נדרשת הסברה גם בנוגע להנס דשמש בגבעון דום , כיון שקורה כאן נס , ונס גדול כזה כעצירת השמש [ שזהו מהנסים הגדולים ביותר שקרו אי פעם , עד שהפסוק אומר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו ] בכדי שיהושע ובני ישראל יוכלו להמשיך במלחמה על ידי ראיית האויבים ורדיפתם [ כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה , ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו וימתין עוד נוכח גבעון , במקום שהוא עומד ] – הרי הנס היה יכול כבר להיות נס בשלימות , שבמקום לעצור את השמש בכדי שיוכלו להלחם [ בדרך הטבע ] לאור היום , היה הנס צריך להיות [ זאת אומרת שיהושע היה יכול וצריך לבקש מהקדוש ברוך הוא ] שמלכתחילה ינצחו במלחמה [ ולא יזדקקו כלל לעצירת השמש , או באופן שגם בלילה יוכלו להלחם , על דרך ולכל בני ישראל היה אור במושבותם כאשר היה חושך אצל המצריים וכיוצא בזה ] , וכמו שכתוב בפסוק שלפני זה שהשם השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים גומר ? וגם בעצם הנס שויעמוד השמש – יש לחקור באיזה אופן היה הנס , האם היה זה רק בנוגע לפרט שנוגע למילוי תכלית הנס – שאור השמש [ אור היום ] ימשיך להאיר , שלזה נדרש רק ש [ גלגל ] השמש עצמו ייעצר וימשיך להאיר על הארץ [ ועל דרך זה וירח בעמק אילון ] , או הנס היה בכל הסדר שלו

 [ הקשור עם מהלך השמש ] , זאת אומרת שהנס עצר גם את כל הענינים הקשורים עם מהלך השמש – הסיבות לזה [ מהלך גלגל היומי , ובמילא – מהלך כל הגלגלים , שנעשה על ידי סיבוב גלגל היומי , המקיף ומסבב את הכל ] וגם התוצאות מזה , וסיבוב הגלגלים הקטנים בגלגל השמש עצמו , וכיוצא בזה , החילוק בי שני אופנים אלו הוא , האם זהו נס שמשדד – שובר – את הטבע , על ידי זה שעוצרים רק את השמש [ והירח ] בלבד , או נס שפועל בטבע השמש , ובמילא גם בכל סדר המהלך הטבעי של השמש [ הקשור עם מהלך כל הגלגלים ] , ויש לומר שזהו על דרך שני הסוגים בנסים ,

 [ א ] הנס אינו משנה טבע הדבר , כהנס דמכת דם , שכשהמים נתהפכו לדם נשארו הם במהות מים , וכשהנס נפסק , נתבטל ממילא שינוי המים לדם , ובנדון דידן – שוידם השמש היה רק נס ביחס להשמש עצמה ,ואחר כך חזר הסדר הקבוע דמהלך השמש בתוך מהלך שאר הגלגלים ,

[ ב ]  נס שמשנה את טבע ומציאות הדבר [ כהנס דידו מצורעת כשלג , שלאחר הנס היתה הצרעת על היד באופן טבעי ] , ובכדי להחזירו לטבעו הקודם זקוקים לנס נוסף ,

בברכת התורה משולם צפניה