ב. מובא ברבותינו הקדושים זצוק"ל שיקפיד האדם לפני שקונה לביתו מוצרי החג ליתן לעניים קמחא דפסחא, ולא כאותם אנשים שבסוף נותנים מעט לעניים אלא יתחיל הראשית עם העניים, וכך מונע מהעניים הדאגה והקטרוג וממתק הדינים בעולם.
ג. ידע האדם, כאשר העני מצטער איך יעשה החג, נגרם פירוד בינו לבין הקב"ה ואז השכינה מסתלקת מעם ישראל. אך כאשר האדם עושה שלום בין העני לבין הקב"ה, שהעני רואה שיש לו פרנסה, גורם האדם שתשוב השכינה לעם ישראל והברכה והשלום יהיו בביתו. ואפשר לדקדק ולומר, הגמרא (ברכות נד:) אומרת המאריך על שולחנו מאריכין לו ימיו ושנותיו, ואפשר לדקדק שמי שמאריך בשולחנו פירושו שאנשים יאריכו בשולחן יהיה להם אוכל לאכול, יאריכו לו בזכות זה ימיו. ובזכות מצוה זאת נזכה לאריכות ימים ושנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.