ביטא בהספדיו את אכזבתו שלא עשו ממנו 'גדול הדור'

מעניין, את הרב שטיינמן הוא לא הכיר, אבל את ר' שמואל אויערבך הוא הכיר, למרות ששמעו של הרב שטיינמן ידוע בעולם הישיבות שבעים שנה, הוא כראש ישיבה עשרות שנים שמע רק על מי שלחם בראשי הישיבות וזרע הרס בעולם התורה. אז כאן המקום להסביר קצת את חולשתם של רבים וטובים בעולם הישיבות, אתה יכול להקרא 'גדול' אבל הגאוה הפנימית היא קשה ובוערת וכזו שמתבטאת בדרכים אחרות

אחד מראשי הישיבות באמריקה היה משוכנע כי הוא יהיה גדול הדור של דורנו, אבל הוא לא הצליח ואם יש ראש ישיבה שכמעט ולא שומעים ממנו זה אותו ראש ישיבה מפלטבוש שאוהב לחתום על כל מודעה נגד גדולי התורה של השונאים ותומך בקנאים ובמחבלים, הוא זועם על כך שזה כבר שלשים שנה שהוא יושב ראשונה במלכות אגודת ישראל באמריקה, ומשוכנע כי הוא הראש ישיבה הכי חשוב, ואיש לא בא להיוועץ בו בעניני ציבור רציניים ובודאי שלא בקורה בארץ ישראל

ולכן, כאשר הלך לעולמו גדול התורה האמיתי רבי אהרן לייב שטיינמן הוא הספיד ואמר כי לא הכיר אותו וכי לא היתה לו כל השפעה עליו ועל ישיבתו, וכאשר הלך השבוע לעולמו ר' שמואל אויערבך הוא כבר ידע כי מדובר במי שאת אביו היו מכנים כאבוה דשמואל

צר לראות איך מי שאמורים היו להיות משכמם ומעלה משפילים עצמם עד כדי כך, אינם חשים עוד איך שהם מתבזים בפני המון עם, עכשיו הכל מובן מדוע לא עשו ממנו 'גדול הדור' מפני שאצלו הגאוה משחק תפקיד יותר מכל ענין אחר, אחד כזה אינו ראוי לאיצטלא זו

הוא לא יחיד ממורמר, ישנם עוד כמה כאלו, ולכן איני מזכיר כאן שמות והמבין יבין

חיים שאולזון